ויקי שלום - coach4love

סופ"ש של אהבה לבני 60+
כי אין גיל שמאוחר להכיר חברים חדשים ואהבה!

שלושה ימים מלאים אנרגיה גבוה,
צחוקים מטורפים.
שיחות עמוקות בלילה.
חיבוקים
מבטים
אנשים שיראו אותך באמת
רגעים שיפתחו את הלב מחדש.

תדמיינו את זה:
🍷 בוקר שמתחיל בטיול מודרך למקום שעוצר נשימה
💃 מרתון הרקדות שמעיר את הגוף ואת הלב גם יחד
❤️ סדנת אהבה - תוכן עמוק ופרקטי, לא רק תיאוריה
🍯 סדנת כנאפה מתוקה כמו הרגע הזה
🧖‍♀️ ספא מפנק שמזכיר לגוף שמגיע לו לנוח
המון הזדמנויות להכיר חברים חדשים ובעיקר
להכיר מחדש את עצמכם.

0/7-1/8
מלון רמדה אוליביה המפנק
שימו לב
חדרים אחרונים
כל הפרטים בתגובה השניה

את פוגשת מישהו טוב לך.
ואז עולה הפחד שאולי זה יתנפץ.

הפחד הזה שומר עלייך,
אבל לפעמים הוא שומר מידי
ולא מאפשר לך לראות מי באמת מתאים לך.

כי היית כבר כל כך הרבה פעמים במקום הזה
נתת את הלב והתרסקת.
אז עכשיו את כל כך פוחדת לטעות.

אני כאן להזכיר לך תקשיבי לגוף שלך.
הגוף לא טועה.

כשאת איתו את מרגישה התכווצות,
או את מרגישה התרחבות?

את יכולה לטעות מולו?
לתת שתצא ממך גם הלחוצה,
גם הלא-תמיד-מהממת?

וכשזה יוצא לך את רואה שהוא לא נבהל?

אם את מרגישה את זה כנראה הגוף שלך
אומר לך משהו שאת חייבת להקשיב לו.

ואני רוצה להזכיר לך עוד דבר
קצת מפחיד, אבל חשוב.

אם ישבר לך הלב זה רק אומר
שהלב שלך עדיין עובד
שהוא לא פיתח אדישות
אחרי כל מה שעברת זה לא מובן מאליו.

מזהה את עצמך במה שכבתתי?
איך את מבחינה אצלך
בין הפחד ששומר לפחד שחוסם?

תמונה ערוץ 12 משפט שאהבתי
בהקשר לפוסט 😀

#חתונמי אביתר אמר משהו שתפס אותי.
שרגשות הם דבר טריקי.
שדברים טובים יכולים להיגמר.
שסופים מפחידים.

וכששמעתי אותו חשבתי לעצמי,
הרבה פעמים העבודה על זוגיות לא מתחילה
בלמצוא את האדם הנכון.
היא מתחילה בשינוי דפוסים וגם בפיתוח יכולת
להישאר פתוחים גם כשאין ודאות.

למשל מתאמנת שלי יוצאת כבר שלושה חודשים עם גבר מקסים.
טוב לה, היא מחייכת כשהיא מדברת עליו.
מחכה לפגוש אותו.
מרגישה שהקשר מתקדם.
אבל בעבודה היא סיפרה שהחופשה שלקחה היא עם חברים.
ולא משתפת שהחופשה עם בן הזוג.

למה?
כי אם זה ייגמר בטח ישאלו שאלות.
יצטרכו לראות את האכזבה.
יהיה צורך להסביר.
אז בינתיים היא שומרת את הקשר לעצמה.

ואני רואה שאנשים שלא מעלים תמונה.
לא מספרים לחברים.
לא משתפים את המשפחה.
לא מדברים יותר מדי על הקשר.
כאילו אם לא יתנו לו שם,
ויחשפו אותו, ולא יתרגשו יותר מדי
אולי יהיה פחות כואב אם ייגמר.

אבל יש לזה מחיר.
כי כשאנחנו עסוקים כל הזמן בלהתכונן לסוף,
אנחנו לא באמת נוכחים בהתחלה.
כשאנחנו כל הזמן מחזיקים את הלב עם בלם יד משוך,
אנחנו מפספסים חלק מהקסם.

וזה לא אומר לרוץ ולהכריז אחרי דייט שלישי שמצאתי את אהבת חיי.
זה רק אומר להסכים להיות במקום שבו טוב,
גם בלי ערבות בנקאית לעתיד.
להסכים ליהנות ממה שיש,
גם כשאין הבטחה למה שיהיה.

והאמת היא שהפחד לא נעלם כשמוצאים זוגיות.
לפעמים דווקא אז הוא מתחיל לדבר חזק יותר.
השאלה היא לא האם הקשר ייגמר יום אחד.
השאלה היא האם אנחנו מוכנים לחיות לצעדו בזמן שהוא קורה.

מסקרן אותי איך זה אצלכם?
כשאתם מתחילים קשר שמרגיש טוב,
אתם נוטים לשתף את הסביבה?
או לחכות עד שתהיו בטוחים שהוא "מחזיק"?
תמונה מערוץ 12

אתמול בערב קרה שוב הקסם הזה
שאני כל כך אוהבת לראות.

בתחילת הערב נכנסו לוילה
נשים וגברים פנויים עם מבטים
קצת דרוכים, קצת בוחנים,
קצת שואלים את עצמם מה מחכה לי כאן?
יהיה לי נעים?

לאט לאט החיוכים הופיעו.
הכתפיים השתחררו
הצחוק מילא את המרחב.

ופתאום במקום לנסות להרשים,
אנשים פשוט היו.

אסימונים שנפלו.
היו תובנות על הדרך שבה אנחנו יוצרים קשר.
היו רגעים שבהם אנשים גילו כמה מהר אנחנו שופטים, וכמה מהר אפשר גם להיפתח.

דרך משחקים, תרגילי תקשורת
ומפגשים קצרים, ראינו איך מבטים
שהיו בהתחלה נבוכים
הופכים למבטים סקרניים.

איך זרים גמורים מוצאים שפה משותפת.
ואיך כשמורידים לרגע את המסכות,
הרבה יותר קל להתחבר.

לפעמים מה שחסר הוא מרחב בטוח,
קליל ונעים שמאפשר לנו להביא את עצמנו באמת.

וזה בדיוק מה שקרה אתמול. ❤️

תודה לכל מי שהגיע,
שיחק, העז, צחק, שיתף
ונתן צ'אנס לעצמו ולאפשרות של חיבור חדש.

זוגיות טובה לא מתחילה בקסם
היא מתחילה ברגע קטן של פתיחות.

ואתמול היו הרבה רגעים כאלה. ✨🥰
תודה Shahar Asher על עוד הנחיה משותפת
מוצלחת ביותר.

#פליידייט #הכרויותאחרות #זוגיות #פנוייםופנויות #תקשורתזוגית #כשמוכנותפוגשתהזדמנות #יוצריםחיבוריםאמיתיים

#חתונמי נועה אני לא מצליחה לכעוס עליה.

אני רואה את כל הביקורת ברשת, וכל מה שבא לי זה לחבק אותה. כי מתחת לכל מה שרואים, אני רואה אישה שעובדת מאוד קשה כדי להרגיש מספיק.

נועה יפה, חכמה, מצליחה ומרשימה, שעדיין לא ממש מצליחה לנוח בתוך עצמה אז היא עסוקה
בתמונות.
באיך היא נראית.
במה יגידו.
באיך יצא.
מחפשת עוד אישור מבחוץ.
עוד מחמאה.
עוד מבט.
עוד הוכחה.

ואני חושבת שזו אחת המלכודות הכואבות ביותר.

כי כשאת עסוקה כל הזמן בלשפר את עצמך,
להיות יותר,
להשיג יותר,
להיראות טוב יותר,
להרשים יותר,
את עלולה לפספס את החיים עצמם את הרגע את החיבור.
את הצחוק שלא תוכנן את השיחה שלא יצאה מושלמת.
את האדם שיושב מולך, בלי להתייחס להתאמה שלהם.

ואולי בגלל זה היא כל כך נוגעת בי.

כי אני חושבת שיש הרבה יותר נשים שמרגישות כמוה ממה שנדמה לנו.
נשים חזקות.
מצליחות.
מרשימות.
נשים שכלפי חוץ נראה שיש להן הכול.
אבל בפנים הן עדיין מחכות שמישהו יגיד להן שהן מספיק.

ואם הייתי יכולה להגיד לה משהו,
הייתי אומרת נועה, את לא צריכה להתאמץ כל כך.

מי שיאהב אותך באמת לא יתאהב בתמונה שלך.
הוא יתאהב בצחוק שלך.
ברגישות שלך.
בשטויות שלך.
במי שאת כשאת מפסיקה לנסות להרשים ופשוט מרשה לעצמך להיות.

והכי חשוב
האהבה שאת מחפשת מאחרים
מתחילה ברגע שבו את מפסיקה להוכיח
ומתחילה להאמין שאת כבר ראויה.
בדיוק כמו שאת. ❤️

איך זה אצלכן/ם?

#חתונמי אני צופה בתומר ולייקי בחתונמי ומוצאת את עצמי חושבת פחות עליהם ויותר על תופעה שאני פוגשת לא מעט בקליניקה.

יש מגע, קרבה, נשיקות ואפילו יותר ואז מגיע המשפט "אני לא נמשך"
או "אני חסום מינית."

ותוך כדי צפייה עלתה גם ההתייחסות של תומר למושג הפרוידיאני "מדונה–זונה" הרעיון שלפעמים קשה לאדם לחבר בין אהבה ותשוקה.

אבל האמת?
אני לא יודעת אם זו הסיבה.
ואני גם לא בטוחה שהשאלה הכי מעניינת היא אם הוא נמשך אליה או לא
כי יכול להיות שהוא לא נמשך.
ויכול להיות שהוא כן נמשך אבל מבולבל.
ויכול להיות שברגע שהקשר נהיה קרוב ואמיתי, משהו בתוכו נלחץ.
אני באמת לא יודעת.

אבל אני כן יודעת שיש משהו מאוד מבלבל בלקבל מאדם מסר אחד דרך ההתנהגות שלו ומסר אחר דרך המילים שלו.
וכשזה קורה, הצד השני נשאר עם המון סימני שאלה.

אני חושבת שהרבה מאיתנו פגשו בשלב
כזה או אחר אדם שאמר אני לא בטוח או אני מבולבל, אני לא יודע להסביר."
והשאלה המעניינת היא לא רק מה עבר עליו אלא,
מה קורה לנו כשאנחנו מנסים במשך שבועות או חודשים לפענח מישהו אחר במקום להקשיב לחוויה שלנו.

הרי בסוף, לא משנה מה הסיבה,
כשמישהו מתקרב אליך ואז מרחיק אותך,
נוגע בך ואז אומר שהוא לא בטוח, נמצא ואז נעלם,
החוויה היא חוויה של בלבול.

ואולי השאלה החשובה היא לא מה הוא באמת מרגיש אלא,
מה אני מרגישה כשאני נמצאת בתוך הדבר הזה.

מסקרן אותי לשמוע אתכם
מה אתם חושבים?
תומר פשוט לא נמשך ללייקי?
או שיש שם משהו עמוק ומורכב יותר?

וגם מנסיונכם בעולם הדייטים

#חתונמי היא תוכנית שאפשר
להסתכל עליה גם מזווית אחרת.

לא רק מי מתאים למי, מי צודק ומי טועה.
אלא כהזדמנות להתבונן בסיטואציות זוגיות שרובנו פוגשים בתחילת קשר ולשאול את עצמנו מה באמת הופעל שם. כי כשאנחנו כועסים, נפגעים או מתאכזבים, לא תמיד מדובר רק במה שהאדם שמולנו עשה או אמר.

זה לא אומר שמי שפגע בנו פטור מאחריות.
אבל לפעמים הקושי בקשר גם בתחילתו
בא ללמד אותנו משהו על עצמנו:

איפה אנחנו מרצים?
איפה אנחנו מוותרים על עצמנו כדי למצוא חן?
איפה אנחנו חוששים מדחייה?
איפה אנחנו נמנעים מלבקש את מה שאנחנו באמת צריכים?
אחת הטעויות הנפוצות בתחילת קשר היא לנסות לשנות את האדם שמולנו.

במיוחד כשיש התלהבות.
במיוחד שכבר הרבה זמן לא הרגשנו ככה.

כאן אני תמיד מזכירה למתאמנים שלי
כל עוד מרכז הכובד נמצא אצל האדם שמולנו גם הכוח שלנו נמצא אצלו.

אז לפני שאכתוב מה אני חושבת על הסיטואציות שמוצגות על המסך,
מסקרן אותי לשמוע אתכם:

💫האם אתם מרגישים חופשיים להראות את עצמכם באמת כבר מההתחלה?

💫האם קרה שרציתם שיבינו אתכם, אבל לא באמת שיתפתם במה שעובר עליכם?

💫האם אתם מבקשים את מה שאתם צריכים בקשר, או מקווים שהצד השני יבין לבד?