ראות זינגר - יוגה נשימה תודעה

מערכת העצבים שלנו לא תמיד יודעת להבדיל בין סכנה אמיתית לבין סכנה שאנחנו רק מרגישות.
לפעמים משפט אחד, חוויה אחת או זיכרון ישן מספיקים כדי להכניס אותנו למצב הישרדותי. ומשם נולדים לא פעם דפוסים שנועדו כביכול להגן עלינו.
ככל שאנחנו לומדות לווסת את מערכת העצבים ולעבור יותר למצב הפרה־סימפתטי - המערכת שאחראית על רוגע, ביטחון וריפוי - אנחנו כבר לא חייבות להגיב מתוך פחד.
אפשר לבחור אחרת.

מי עוד צריכה לשמוע את זה?

אם יש משקה אחד שאני משתדלת להכין כל בוקר - זה זה.
מים, כלורופיל, לימון, ג’ינג’ר, נענע וקרח.

אני לא מכינה אותו כי הוא “תרופת קסם”.
אני פשוט אוהבת איך הוא גורם לי להרגיש.
יותר רעננה. יותר מחוברת לעצמי.
וזה גם עוזר לי לשתות הרבה יותר מים במהלך היום.

אומרים שלכלורופיל יש לא מעט יתרונות -
הוא עשיר בנוגדי חמצון, משתלב נהדר באורח חיים בריא,
ובעיקר מזכיר לי לעצור רגע ולבחור בעצמי כבר מהבוקר.

אני לגמרי מאמינה שהבריאות שלנו לא נבנית מהחלטות גדולות,
אלא היא נבנית מהרגלים קטנים שאנחנו בוחרות לחזור אליהם, יום אחרי יום.

אז חשבתי להתחיל לשתף כאן גם את הדברים הקטנים שעושים לי טוב.
לא כי חייבים, פשוט כי אולי הם יעשו טוב גם לעוד מישהי.

ואם בא לכן לדעת באיזה כלורופיל אני משתמשת, תגיבו למטה “כלורופיל” ואשלח לכן באהבה 🌿

לפעמים אנחנו חושבות שלהיות “טובות” במשהו אומר להפסיק לטעות…
אבל האמת היא בדיוק הפוכה.
גם אחרי שנים של תרגול, אני עדיין לומדת.
עדיין נופלת
עדיין צוחקת
ועדיין מנסה שוב.

ואולי זה כל היופי.
כי ברגע שאנחנו מפסיקות להוכיח...
אנחנו שוב יכולות ללמוד.

🤍 בעיניי, תלמידה טובה היא לא זו שמצליחה הכול,
היא זו שלא מפסיקה להתנסות.

תשלחי את זה כמו חיבוק לחברה שאף פעם לא מוותרת

אולי את לא מפחדת משינוי,
אולי מערכת העצבים שלך פשוט מנסה לשמור עלייך.
וזה משנה הכול.
כי הדרך לעשות שינוי היא לא להילחם בפחד…
היא ללמד את הגוף שלך, לאט ובעקביות, שהוא בטוח גם במקום החדש או בדבר החדש שאת רוצה לעשות.

איזה שינוי את יודעת שכבר הגיע הזמן לעשות, גם אם הוא מרגיש קצת מפחיד? 🤍
את יכולה. לאט, שלב אחרי שלב, בעקביות. את יכולה!

לא חשבתי שאני חולת שליטה, פשוט חשבתי שאני אחראית.
אבל הבנתי פה שיש הבדל גדול בין אחריות לבין הצורך לשלוט בכל דבר.
הבנתי שאיפה שיש יותר מדי שליטה, כנראה שחסרה קצת אמונה.

לפעמים אנחנו חושבות שהשליטה מגינה עלינו,
אבל אולי היא דווקא מה שמסתיר מאיתנו את היכולת לסמוך.

אולי השאלה היא לא “איך אני משחררת שליטה?”
אלא “במה אני צריכה לחזק את האמונה שלי?”
מה את חושבת? 🤍