Darmyoga

לאחר הרבה בקשות ושאלות שלכן לגבי רכישת מזרן חדש
החלטתי לרכז את הכל לידי פוסט אחד פרקטי ורשימה של קישורים תעלה בסטורי.

חשוב לי להבהיר - לא חייב לרכוש מזרן כי יש מבצע, אם את חשבת על להתחדש זה יכול להיות זמן טוב - לא כל הזדמנות טובה זו הזדמנות טובה עבורנו

מתרגלות אשטנגה/ויניאסה:
ממליצה על מזרנים מהחומר pu rubber, בעלי אחיזה טובה על הקרקע וגם לידיים מזיעות

מתרגלות איינגאר/פוקוס:
כל מזרן יכול להתאים, עדיפות למזרן קצת יותר עבה שיהיה נוח ונעים. אפשר מכל סוג חומר, TPE/Cork/ PVC
דגש חשוב להבין שככל שהמזרן עבה יותר כך הוא יציב פחות על הקרקע. לפוקוס זה יכול להתאים

הסתייגות קטנה:
לכל אחת יתאים משהו אחר ולכן גם אם המלצתי על משהו מסוים ואתן ניסיתן משהו והתאים לכן - לכו על זה!

בסופו של דבר לכן צריך להיות נוח, בגוף ובכיס

אם יש לכן שאלות, רוצות עוד התייעצות אל תהססו לפנות אליי דר

כבר תקופה שאני חוקרת את הקשר בין כל חלקי הגוף לכל חלקי הנפש וכל פעם אני מגיעה למידע חדש שעוזר לי לחזק את הקשר שלי עם עצמי והפעם מערכת הלימפה.

כדי להרגיש את זה בגוף, הצטרפי אלינו לתרגולים בסטודיו.
בינתיים, עקבי אחרי הפוסטים הקרובים כי אני ממשיכה לשתף את מה שלמדתי

יש תקופות שאת עמוסה עד מעל הראש ויש תקופות שיש לך יותר מרחב לעצמך. מה שחשוב זה שהתנועה תהיה חלק מהחיים שלך.

לכן, המסלולים בסטודיו בנויים כך שיתאימו אלייך.
בין אם את מחפשת מסגרת קבועה או גמישות מלאה,
העיקר שתזכרי שאת תמיד במקום הראשון! כי לדאוג לבריאות שלך זה לא מותרות

בקרוב יעלה גם פוסט שיעזור לך להבין איזה מסלול ואיזה שיעור הכי מתאימים לך.
עד אז, תני לעצמך רגע לבחור מה נכון לך עכשיו

לפרטים נוספים שאלות התייעצויות
הגיבי על הפוסט או כתבי לי בהודעה

כל השיעורים בסטודיו מתאימים לכל הרמות.
אין צורך בניסיון קודם, רק ברצון לזוז, לנשום ולתת לעצמך את מה שאת באמת צריכה.

הלוז תמיד עמוס, אבל אם יש לך רגע פנוי נצלי אותו לתנועה. הגוף שלך יודה לך על זה.
יוגה היא לכולן והתנועה היא מתנה שאת יכולה לתת לעצמך.

כל שיעור מביא איתו משהו אחר והשיעורים גם משלימים אחד את השני.
לפעמים תרגול חזק יתאים לך, לפעמים שקט ומדיטטיבי ולפעמים השילוב ביניהם הוא בדיוק מה שצריך.

בהמשך יעלה המשך ופוסט נוסף שיסביר על מסלולי המנוי ואיך לבחור את מה שהכי נכון לך וגם פוסט שיפרט בדיוק למי כל שיעור מתאים.
בינתיים, תפני את הלוז בשביל עצמך

כל השיעורים בסטודיו מתאימים לכל הרמות ואין צורך בניסיון קודם
רק ברצון לזוז, לנשום ולתת לעצמך את מה שאת באמת צריכה.

הלוז תמיד עמוס, אבל אם יש לך רגע פנוי נצלי אותו לתנועה, הגוף שלך יודה לך על זה. יוגה היא לכולן והתנועה היא מתנה שאת יכולה לתת לעצמך כל פעם מחדש.

כל שיעור מביא איתו משהו אחר והשיעורים גם משלימים אחד את השני.
לפעמים תרגול חזק יתאים לך
לפעמים שקט ומדיטטיבי
ולפעמים השילוב ביניהם הוא בדיוק מה שצריך

בהמשך יעלה פוסט שיסביר על מסלולי המנוי ואיך לבחור את מה שהכי נכון לך
וגם פוסט שיפרט בדיוק למי כל שיעור מתאים.
בינתיים, תני לעצמך הזדמנות לנסות

לפרטים נוספים הגיבי על הפוסט או שלחי לי הודעה👇🏾

כדי לחיות באותנטיות, הייתי צריכה קודם לזייף.
משהו בחוויית האובדן ובמסע הזה, שנכפה עליי, מכריח אותי לחיות באותנטיות מול עצמי ומול הסביבה. לפעמים מבחוץ העסקים כרגיל, אבל בפנים לא.
ואני כבר לא יכולה לזייף לא את הפגיעות, לא את הכעס, לא את העצב, ולא את הציניות.

אבל אני חייבת להגיד בהתחלה, כדי להניע את עצמי ולייצר תנועה, זייפתי. עשיתי דברים גם בכוח. הלכתי למקומות בכוח, אכלתי בכוח, קמתי מהמיטה בכוח, בישלתי, צחקתי, ועוד הרבה.
וזה רק מדגיש את הניגודים בחיים, כדי לחיות באותנטיות, הייתי צריכה לזייף. למי זייפתי?

לדעתי בעיקר לעצמי.
עבדתי על עצמי כדי למשוך אותי החוצה, אולי כדי לא ללכת לאיבוד בחושך, כדי להניע את הגלגלים. וזו הייתה האמת באותו רגע.

סאטיה, עקרון האמת ביוגה
זה לא רק להגיד את האמת.
זו הזמנה לחיות באמת.
בדיבור, במעשה ובמחשבה.

סאטיה היא להעז לפגוש את מה שיש, גם אם זה זיוף שמניע אותי לצאת מהמיטה.
גם אם זה חיוך שלא באמת נוגע בלב.

סאטיה היא להכיר בזה שהזיוף היה הדרך שלי לשרוד.

אז הסכמתי לעצמי לקחת את הזמן
ושיקפתי את זה גם למתרגלות בסטודיו.
ורק כשהרגשתי מספיק יציבה כדי להחזיק מרחב, חזרתי ללמד. חזרתי חשופה יותר וזה בסדר

היוגה מלמדת אותי שכל רגע הוא חלק מהתרגול.
ושום דבר בי לא חייב להיות מושלם או שלם כדי להיות אמיתי.
וכמורה, אני כאן גם משתדלת

אם את מכירה מישהי שצריכה "לעשות את זה בכוח" עד שתמצא את הדרך שלה, שתפי איתה את הפוסט.

יש הבדל משמעותי בין מאמץ שמגיע מתוך חיבור לבין מאבק שמגיע מתוך פחד.
כשאנחנו מנסות בכוח לשנות מציאות שאין לנו שליטה עליה, אנחנו רק מעמיקות את המתח. אבל כשאנחנו מזהות היכן נכון להשקיע אנרגיה – בין אם בתנוחה על המזרן או בחיים – אנחנו מגלות דרך חדשה להתקדם, דרך שמכבדת אותנו ואת הקצב שלנו.

קטע מתוך מאמר שכתבתי על הרפיית המאמץ- איך לקבל את השינוי
לקריאה מלאה =》 לינק בביו

החיים לפעמים מאלצים אותנו לעצור. כאב פיזי שמכריח אותנו להאט, כאב רגשי שמטלטל את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעות.
אבל מה אם הכאב הוא לא מחסום – אלא מורה דרך?

לצערי, אני מכירה את הרגעים האלה מקרוב. אוראל ואני עברנו ועדיין עוברים תקופה ארוכה של טיפולי פוריות, שהביאה איתה חוסר ודאות, חרדה ותסכול – ואז, כשהתרגשנו וציפינו למתנה היקרה מכל, חווינו לידה שקטה. אירוע שמותיר אחריו חלל שאי אפשר למלא.

הכאב הזה צועק לי – שינוי!
שיתפתי במאמר המלא את הדרך שבה היוגה עוזרת לי ולנשים רבות להפוך את הכאב למורה ולמצוא יציבות גם ברגעים של סערה. מוזמנת לקרוא ולהצטרף אליי למסע.
לקריאה לחצי כאן >> https://darmyoga.co.il/?p=785

ביוגה, אנחנו לא מנסות לברוח מהכאב אלא לומדות להקשיב לו – דרך הנשימה, התנועה וההתבוננות הפנימית. הכאב יכול להפוך לכלי שמלמד אותנו על הגבולות שלנו, על המקומות שדורשים ריפוי ועל הדרך שבה אנחנו יכולות להתפתח.

אם זה נגע בך – שתפי בתגובות איך את מתמודדת עם הכאב, תייגי חברה שצריכה לשמוע את זה, ועקבי אחרי העמוד לתכנים נוספים