בתחילת דרכו של הארגון היה שמו "ועדת האתלטיקה" שליד ההתאחדות לספורט בישראל, ומשנת 1980 "איגוד האתלטיקה בישראל", תחת ארגון ההתאחדות לספורט. עם פירוק התאחדות הספורט בישראל, בסוף שנת 1995, הפך האיגוד לגוף עצמאי והתאגד כעמותה. מאז נחשב הארגון, כגוף עצמאי לכל דבר.
איגוד האתלטיקה בישראל הינו הגוף האחראי על ארגון וניהול פעילות האתלטיקה במדינת ישראל. בשנת 1996 התנתק האיגוד מן ההתאחדות לספורט והפך לגוף משפטי עצמאי - על-ידי התאגדות לעמותה הרשומה ברשם העמותות בישראל.
איגוד האתלטיקה בישראל הינו הגוף המוכר על-ידי מדינת ישראל לצורך ריכוז וניהול ענף האתלטיקה במדינה, וכפועל יוצא מכך הוא הגוף הישראלי המייצג את המדינה כלפי הגופים הבין-לאומיים, כמו: ה-IAAF (התאחדות האתלטיקה העולמית), ה-EAA (התאחדות האתלטיקה האירופאית), התאחדויות אתלטיקה יבשתיות אחרות, התאחדויות אתלטיקה ארציות וכלפי גופים ציבוריים אחרים ברחבי העולם.
האיגוד תכנן את פעולותיו לטווחים קצרים, בינוניים וארוכים, תוך שהוא קשוב לשינויים הסביבתיים שבהם הוא פועל ומתאים עצמו לשינויים המתרחשים. המציאות הישראלית היא רבת שינויים, הן חברתית, הן מקצועית והן תקציבית, ולכן האיגוד הוא גמיש בתוכניותיו ויכול להציע שינויים מיידיים כתוצאה מרחשי הסביבה.
איגוד האתלטיקה בישראל מקיים קשרים רציפים עם מוסדות ציבוריים בארץ: משרד המדע התרבות והספורט, רשות הספורט, הועד האולימפי בישראל, היחידה לספורט הישגי, רשויות מקומיות, התאחדות הספורט לבתי-ספר היחידה לטיפוח ספורטאים צעירים, בית-הספר למאמנים במכון וינגייט, מכללות לחינ"ג ועוד.
מטרות איגוד האתלטיקה בישראל הן:
1. פיתוח וקידום ענף האתלטיקה בישראל, ריכוזו וניהולו.
2. ארגון וניהול תחרויות לאומיות ובין-לאומיות, במסגרת מפעלים שונים בארץ.
3. הקמת סגלי נבחרות, אימונם וטיפוחם.
4. טיפוח קשרים עם הגופים הבין-לאומיים העוסקים בענף האתלטיקה.
