נטלי הירש - מאמנת סופרים ומצמיחה אנשים

אלם, שתיקה, נעלמות, קיפאון.
בכל מערכה עם אירן ה PTSD שלי מרים ראש וביחד עם הפיברומיאלגיה נהיה לי סלט. פיזי ונפשי כאחד.

כל רעש מקפיץ אותי, חרדות, לא מצליחה לישון ולעבוד. אבל! אני לא מוותרת. ממנטרת לעצמי משפטי עוצמה. נושמת. מחבקת ומתחבקת. מלטפת המון את הכלבים. ומנסה לעבוד בכל זאת.

לא אתן לפחד להכריע אותי. אז נכון שאני כמעט לא ישנה בלילה, ופעמיים התרעות הוציאו אותי מהמקלחת. אבל יש פה משפחה לנהל, בית, ועוד.

אז מה עושים?
מנהלים את זה. לא נותנים לזה לנהל אותנו.
אני משתדלת לאזן. כשקשה לי אני נחה. עושה דברים לאט יותר ולסירוגין. ממלאת את עצמי בתכנים חיוביים ונושמת.

ביום ראשון 15.03 היה אמור להתקיים הכנס המדהים שהכנו. כמובן שהוא לא יקרה במועד הזה.
בינתיים החלטנו לעשות זום שיתן לכולנו הפוגה וכלים מדהימים (תאמינו לי, כבר ראיתי חלק מהם) באותו תאריך ללא עלות וכולכם מוזמנים. הרשמה בתגובה הראשונה. ❤️

אז בנינו כנס לנשים במציאות משתנה והנה קיבלנו הדגמה חיה!

אז נכון נותרו בקושי 13 ימים (לא סגורה על זה, אל תקחו אותי במילה) ומן הסתם כרגע אין לנו שביב ידיעה אם משהו יתקיים כסדרו או לא, עם זאת החלטנו בפה אחד פשוט לזרום.

מה שקורה בחוץ לא נמצא בשליטתנו. אנחנו ספונות בממד״ים ושומרות על עצמנו ובני משפחתנו.
ומה נותר לעשות מלבד לחיות את הרגע?
פשוט להיות. לנצל את הביחד עם כל הלחץ.
להרפות.

קל להגיד, קשה לבצע. הממ״ד הוא חדר העבודה שלי. המסכים שניהם עובדים נון סטופ. אנחנו מתעדכנים ללא הרף. כי להרפות אומר לאבד שליטה. וכשאין לנו שליטה אנחנו בחוסר אונים. וחוסר אונים הוא אחד מהפחדים העיקריים והחזקים שתוקפים אותנו.

איך מתמודדים עם חוסר אונים?

בעיני ידע הוא כח. עושים מה שאפשר. נשארים מעודכנים, מקשיבים להוראות ובעיקר שומרים על סבלנות ואורח רוח.

והכנס? כרגע השארנו את המחיר כפי שהוא ולא העלינו אותו. אז אם חשבתן להרשם אתן מוזמנות. לכשיתקרב הזמן נהיה חכמות יותר. כמובן שנדחה את הכנס לפי המצב.

מקווה שכולכם בטוב. שמרו על עצמכם❤️ (התמונה משבת שעברה, סמוך לרעים)

אִשָּׁה בָּעוֹלָם מִשְׁתַּנֶּה/נָטָלִי הִירְשׁ

אֲנִי אִשָּׁה בְּעוֹלָם מִשְׁתַּנֶּה
רָצָה מִכָּאן לְכָאן
נֶחְבֶּטֶת בַּכָּנָף, מְנַעֶרֶת נוֹצוֹת
וּמַמְשִׁיכָה כְּאִלּוּ כְּלוּם.

אֲנִי אִשָּׁה בְּעוֹלָם מִשְׁתַּנֶּה,
מְסַגֶּלֶת וּמִסְתַּגֶּלֶת.
מִשְׁתַּנֶּה בְּהֶתְאֵם לְמַשַּׁב הָרוּחַ.
וְנִשְׁבֶּרֶת
כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ.

אֲנִי אִשָּׁה בְּעוֹלָם מִשְׁתַּנֶּה.
לְעִתִּים בְּטוֹב. לָרֹב
מִסְתַּחְרֶרֶת בְּרַכֶּבֶת הֶהָרִים שֶׁל הַחַיִּים.
עוֹמֶדֶת בַּמָּקוֹם וְלֹא מְבִינָה
אֵיךְ הַכֹּל רָץ. וְרַק אֲנִי?
עוֹמֶדֶת.

אֲנִי אִשָּׁה בְּעוֹלָם מִשְׁתַּנֶּה,
מְבִינָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲצֹר אֶת הַסִּבּוּב.
וּבוֹחֶרֶת בְּעַצְמִי.
לַעֲצֹר,
לִנְשֹׁם,
לִתְהוֹת,
לְהַחְלִיט!

אֲנִי אִשָּׁה בְּעוֹלָם מִשְׁתַּנֶּה.
הָרֹאשׁ בַּשָּׁמַיִם,
הָרַגְלַיִם נְעוּצוֹת הֵיטֵב בָּאֲדָמָה.
הַנֶּפֶשׁ יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי הָעֹגֶן.
וְהַלֵּב?
הוּא מַמְשִׁיךְ לְהִתְכַּוֵּץ וּלְהִתְרַחֵב.
כִּי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ.
כִּי אֲנִי רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ.
לִהְיוֹת אִשָּׁה בְּעוֹלָם מִשְׁתַּנֶּה.

מזדהה? בואי לתגובה הראשונה ❤️

שתיקה

שקט

ששששש…..

זה מה שקורה אצלי מאתמול. 19 ימים לפני כנס שאני מיוזמותיו. ואסור לי לדבר!

כחודש אני צרודה עד אובדן קול לסירוגין. חשבתי שזה בגלל התקררות.

אחר כך עומס, אולי צעקתי קצת.

מסתבר שיש לי בצקות על מיתרי הקול.

נגזרה עלי שתיקה מוחלטת.

אז אתמול לקחתי מונית בהתכתבות. נכנסתי לחמש חנויות ותקשרתי בכתיבה. ופנטומימה.

מנהלת שיחות וידאו בשתיקה. ובעיקר מנסה להקל על הגרון.

מעניין שבהרצאה בכנס אני מדברת בדיוק על זה. על הקולות המובילים אותנו בחיים. הפנימיים. שלפעמים הם ביקורתיים מאוד. לפעמים הם מעליבים. כי מי שומע? זו רק אני ועצמי.

מסתבר שזה קול שנשמע יותר ממה שאנחנו חושבות. עכשיו שאני נאלצת לשתוק, אני בדיוק על זה. בתקשורת הפנימית שלי ובשיפורה.

לאיזה קול את מקשיבה היום?

15.03 ״פשוט אני - אישה בעולם משתנה״
8 נשים חזקות, חומלות ומעניינות ידברו בדיוק על זה. איך להשאר אני מול העולם סביבי שמשתנה כל הזמן.

את באה?

כתבי לי ותקבלי את כל הפרטים

כל החיים אני מחזיקה את התדמית. הבת הטובה, התלמידה הטובה. החברה הטובה.
האמא הטובה. האישה הטובה. עקרת הבית הטובה ועוד ועוד.

לימדו אותנו שלהראות חולשה זה מקטין. גורם לך להיות פגיעה.

וכך זה מתנהל בראש שלנו כל הזמן.

מרגישה שאסור לי להישבר, להראות חולשה.
כל בוקר את לוחשת לעצמך, תהיי חזקה. שלא ידרכו עלייך בעבודה.
שתצליחי לסגור את העסקה הבאה לעסק שלך.
שלא יבינו כמה הלב שלך רועד כשמרימים עלייך את הקול או כשקורה חלילה משהו.

יום אחד לא יכולתי לשאת את זה יותר. הרגשתי שאני הולכת לאיבוד בתוך עצמי.

הבנתי שכל עניין התדמית הזו היא מסך עשן גדול סמיך ומחניק.
השנה 2026 נשים כבר לא צריכות ‘להיות חזקות’.

כשאת מרשה לעצמך להיות אותנטית, לשדר החוצה את מי שאת באמת,
להביע חמלה, קודם כל כלפי עצמך ואז כלפי הסובבים אותך.

רק אז תחווי הרגשת שלמות (שימי לב, לא מושלמות) ורוגע.

זו בדיוק הסיבה שהרגשנו שחסר לנו מרחב כזה של רוך, קהילה, נשימה.

כנס “פשוט אני - אישה בעולם משתנה”

15.03.2026
את באה?

(בתמונה רגע אחד של רוך)

כל החיים אני מחזיקה את התדמית. הבת הטובה, התלמידה הטובה. החברה הטובה.
האמא הטובה. האישה הטובה. עקרת הבית הטובה ועוד ועוד.

לימדו אותנו שלהראות חולשה זה מקטין. גורם לך להיות פגיעה.

וכך זה מתנהל בראש שלנו כל הזמן.

מרגישה שאסור לי להישבר, להראות חולשה.
כל בוקר את לוחשת לעצמך, תהיי חזקה. שלא ידרכו עלייך בעבודה.
שתצליחי לסגור את העסקה הבאה לעסק שלך.
שלא יבינו כמה הלב שלך רועד כשמרימים עלייך את הקול או כשקורה חלילה משהו.

יום אחד לא יכולתי לשאת את זה יותר. הרגשתי שאני הולכת לאיבוד בתוך עצמי.

הבנתי שכל עניין התדמית הזו היא מסך עשן גדול סמיך ומחניק.
השנה 2026 נשים כבר לא צריכות ‘להיות חזקות'.

כשאת מרשה לעצמך להיות אותנטית, לשדר החוצה את מי שאת באמת,
להביע חמלה, קודם כל כלפי עצמך ואז כלפי הסובבים אותך.

רק אז תחווי הרגשת שלמות (שימי לב, לא מושלמות) ורוגע.

זו בדיוק הסיבה שהרגשנו שחסר לנו מרחב כזה של רוך, קהילה, נשימה.

כנס “פשוט אני - אישה בעולם משתנה"

15.03.2026
את באה?

(בתמונה רגע אחד של רוך)

להתרחק כדי להתקרב

פעם בשנה לפחות אנחנו מתקבצות ביחד 8-9 נשים מדהימות ויוצאות לסוף שבוע של ביחד, צחוק, טיולים וערך.

כל אחת מכינה משהו, אוכל טעים, פעילות מהנה וערכית לכולן ויאללה בלגן.

שנתיים לא יצאנו לטיול שכזה. היה מסוכן, לא היה מצב רוח וכיוצא בזה.

עד הבוקר התזכורת ביומן סומנה בסימן שאלה. במציאות שלנו אפשר להבין. אפשר לתכנן תוכניות, האם הן תתגשמנה? לא תמיד.

בסדר היום שלי אני מקפידה לנעוץ לי כיסים של אושר, זמן איכות שלי עם בני משפחתי, עם בעלי היקר, וכמובן גם איתי. מעין רגעי חיבור והטענה

זה יכול להיות כוס קפה ושיחה טובה, ציפורניים או קומטיקאית ולעתים נסיעה עם חברות. להתרחק מהכל ולהתקרב לעצמי, למהות שלי.

להתחבר רגע לשקט.

הבוקר שלי התחיל אצל הציפורנאית המדהימה שלי Mor Azarya המשיך בנסיעה דרומה, מפגש עם חברה יקרה בתל אביב וביקור ״קצר״ באיקאה.

אחר כך התפנקתי במסאז׳ בכסא/חללית וחוויתי עשרים דקות של הנאה צרופה.

סוף השבוע רשמית מתחיל מחר.

עד לפני כחצי שעה הכנתי את המצגת להרצאה שלי בכנס . ואז כוס תה חמה עם מסר שהגיע בדיוק בזמן.

מחר יהיה מעניין. פרטים בזמן אמת🤪

את לא מדמיינת!
העולם משתנה והשאלה היא לא איך נעמוד בקצב שלו, אלא איך נישאר נאמנות לעצמנו בתוכו.

זו בדיוק הסיבה שבגללה הקמנו את הכנס.
מה את אומרת?
את באה?