10/08/2022
פיזיותרפיה לילדים ונוער בקיר טיפוס? מה עושים שם בעצם?
כשאני מספרת שאני פיזיותרפיסטית שעובדת בקיר טיפוס הרבה גבות מתרוממות והמבטים - משתוממים. מה עושים בטיפול בלי מיטת טיפולים?
אז זהו, שמאז ימי הטיפול הללו הרבה השתנה.
הטיפול בקיר הטיפוס הוליסטי ומכיל עולמות שונים בתוך חלל אחד.
האוכלוסיה מגוונת- החל מילדים ונוער הסובלים מאיזושהי מגבלה גופנית, וכלה בילדים עם אוטיזם.
בטיפול אנחנו גם מחזקים את הגוף - את האצבעות, הידיים, אבל לא רק! גם את חגורת הכתפיים, שרירי הגב, הבטן, הרגליים, הצוואר, וכל שריר אחר בגוף בעצם,
וגם מחזקים ומטפחים את תחושת המסוגלות העצמית, היכולת, הביטחון!
אנחנו עובדים על שיפור קואורדינציה וסכמת גוף, הכרות עם יכולות ספורטיביות שונות (גם גלגולים, קפיצות, ריצות וכיוצ״ב) מבינים המגבלות והיכולות של הגוף האישי שלנו,
לטובת שילוב המיומנויות הללו בחיי היום יום- בגן השעשועים, בבית הספר, במשחק עם חברים...
אנחנו מאמנים את המוח! מתכננים את הדרך הטובה ביותר לפני כל טיפוס, מתבוננים, חושבים - ״מה הכי נכון עבורי? מה הפתרון בשבילי?״
וגם משפרים את המעורבות החברתית, השילוב בחברה, הדדיות, מתן וקבלת עזרה...
אנחנו גם שמחים מאוד ונהנים מהצלחות- קטנות כגדולות! השגת מטרות, הצלחה בסיום מסלול, טיפוס בשיפוע שלילי, התקדמות בעוד צעד אחד מתוך כל המסלול...
אבל גם- נחשפים לתסכול, לפעמים עצבים, מתמודדים עם כשלון... ומבינים שהוא חלק בלתי נפרד מהתהליך.
את כל זה אנחנו עושים ביחד, בכל מפגש, בכל פעם- הזדמנות ענקית לגדול ולצמוח.
אשמח אם תתנו לי את ההזדמנות ללוות את הילד.ה שלכם בתהליך המקסים הזה.
בתמונות- חלק מתכנון מסלול יחד,
וכמה תגובות נרגשות שלי - לא יכולתי להגיב באיפוק נוכח הודעות שמחות של הורים. :)
לפרטים נוספים ושאלות -
ניתן לשלוח הודעה בפרטי ואענה בהקדם.
הדס
11/04/2022
זה הכל בדרישטי 🧿 כמה נהדר זה לטפס. !!! רק תלוי לאן מביטים. גלעד צביאלי הביט אלי מלמעלה וצילם במפתיע, מלמטה סטפני ליוותה אותי כל רגע. מוקפת בכל טוב שהעולם נתן- אנשים טובים וטבע - ובנדיבות עצומה. אני הכי עשירה שאפשר. .sexton.31
13/02/2022
קבוצה חדשה לתרגול באופק!
אני פותחת קבוצה חדשה ליוגה באפריל בקליניקה לפיזיותרפיה שאוטוטו נפתחת.
תרגול בקבוצה קטנה עם יחס סופר אישי
הניסיון שלי בתרגול מגיע כבר למעלה מעשור, עם ניסיון של מעל חמש שנים בהוראה-
ויחד עם ההכשרה כפיזיותרפיסטית מדובר במשהו שלא תרצו לפספס 🙃
אז אם אתםן מחיפה ומהאיזור והסתקרנתןם-
דברו איתי :)
05/01/2022
על טיפוס, תכניות אימונים מותאמות אישית ומחזור חודשי
עד לפני שהתחלתי לטפס לא התאמנתי בשום דבר חוץ מלבקש מאמא פתקים למורה לספורט שמנוסחים כך: ״הדס קיבלה היום מחזור ואינה חשה בטוב ולכן לא תשתתף היום בשיעור חינוך גופני״.
(עוד נחזור לאמירה הזו אחר כך וללמה היא לא מאוד רלוונטית כיום יותר). נהייתי מאוד מיומנת בזה...
שמחה וטובת לב הלכתי והתפניתי לעיסוקי אז (שכללו כנראה נסיעה לנדב קינוחים או לים).
לא התאמנתי בשום מסגרת מסודרת ולא הכרתי את החיים של ספורטאים בכלל- הם רק נראו לי יצורים מרוחקים שגרים איפשהו בגבעות של עמק יזרעאל..
מפה לשם fast forward (עם קורס מורים ליוגה באמצע ועוד קצת בין לבין) הגעתי ללימודי פיזיותרפיה ונחשפתי דרך חבר לטיפוס.
I was hooked!
התחלתי לטפס פה ושם, פעם בשבוע באופן יחסית אקראי- אבל כבר אז התשוקה שלי השתוללה. גיליתי ספורט שאני ממש, אבל ממש, אבל ממש אוהבת ונהנית ממנו.
עם הזמן, בתור אדם סקרן וטוטאלי - התחלתי להתעניין בתכניות אימונים ולהתאמן באחת בסיסית, כזו שנותנים לכולם- לא משנה המגדר.
המסגרת והמשמעת דיברו אלי, יחד עם הידע התיאורטי מלימודי הפיזיותרפיה- הבנתי את החשיבות והמשמעות של אימונים. הבנתי פיזיולוגיה של מאמץ. הבנתי למה צריך לעשות אימוני כוח (גם בשביל בריאות כללית, כן!) ואיך לאמן מערכות מטבוליות שונות בצורה אופטימלית לטיפוס.
מצד אחד- זה עבד! השתפרתי בצורה בלתי רגילה- מלהוביל 6b בקושי ללחבר שני 8a בנזר בעונה (ועוד חמישה 7c/7c+ במספר מצוקים באותה העונה- מסלול קשה כל חודש!) תוך שלוש שנים בלבד.
המסירות שלי לאימונים באמת הובילה אותי להישגים משמעותיים וחריגים- אבל לצד זה משהו חרק שבחרתי להתעלם ממנו מאוד-
הפסקתי לקבל מחזור.
בתואר בפיזיותרפיה לא מלמדים על פיזיולוגיה של מאמץ של נשים באופן ספציפי. את ההתנהלות שלי סביב האימונים ניהלתי מבלי לקחת בחשבון שאני בגוף של אישה -
בהיותי אדם טוטאלי הפסקתי לאכול כל מה שהיה קשור בו מולקולת שומן, הלכתי וירדתי באחוזי השומן שלי, כל הוורידים בגוף שלי בלטו, אפשר היה לראות כל שריר ושריר- איזה מעולה! (לא...)
ירדתי למשקל שלא ראיתי מאז גיל 12 (54 ק״ג בלי שומן בכלל בערך) וכמובן - המשכתי להתאמן חזק ולנסות לדחוף כמה שיותר חלבון וכמה שפחות שומן כדי לבנות מאסת גוף רזה.
אפילו נגמלתי מטחינה לתקופה...
ושוב, המחזור לא הראה סימנים שהוא עומד להגיע. אני זוכרת את התחושות המעורבות שהרגשתי- לא מחוברת לגוף, תמיד קצת בלחץ, לא מבינה למה אני לא מקבלת...
מים רבים חלפו בנהר ומתישהו במהלך השנה האחרונה ההרגלים שלי התחילו להתרופף. התחלתי לאכול באופן קצת פחות מוקפד (מבלי לזנוח עוד הפרעות אכילה קשות שהרימו את ראשן סביב הטיפוס), העליתי באחוזי השומן ובמשקל בכלל, והנה, long lost friend דפק בדלת- המחזור שלי חזר!
מאוגוסט אני מקבלת מחזור כל 35 יום בדיוק מופתי. אני מתרגשת מזה כל פעם מחדש- אני מרגישה מחוברת לגוף שלי ולתחושות שלו, אני מרגישה עצבנית, כאובה, היפר, מתי אני מבייצת, מתי אני סופרוומן ומתי לא בא לי לצאת מהבית.
כיום אני שוקלת יותר מ 54 ק״ג (ככל הנראה – הפסקתי לעלות על המשקל), הפרעות האכילה לא מנהלות אותי ואני עולה על 8a+ (!!) בלי להתבייש, עם פחות וורידים בולטים בידיים אבל עם מחזור קבוע.
השקעתי את החודשים האחרונים במחקר ולימוד עצמי על פיזיולוגיה של נשים באופן ספציפי.
אני מבינה שהפיזיולוגיה שלי כאישה שונה מזו של גבר ושהיא משפיעה על האימונים שלי,
אני יודעת איך למקסם את הימים השונים בחודש לטובת האימונים-
וכל זה בלי לאבד את השפיות, עם לקבל מחזור, עם הרגלי אכילה בריאים פחות או יותר (אני אוכלת טחינה!) ועם תכנית אימונים שמתאימה לי!
כן, אפשר לעשות את זה!
ואפילו אפשר להתאמן ממש חזק בזמן המחזור (כן כן אמא...)
רוצות לשמוע עוד? רוצות גם להתחיל להתאמן עם תכנית אימונים שמבינה את הצרכים שלנו בתור נשים ולמקסם את כוחות העל שיש לטובת הספורט שעושה לכן טוב?
מוזמנות לפנות אלי לעוד פרטים!
25/10/2021
אחד משני האנשים היחידים בעולם שאוהבים אותי ללא תנאי עזב את עולם החומר והלך לאן שקןראים אותו ״עולמו״. אבא שלי תמיד היה בעולמו שלו ואני הייתי לדבריו כל עולמו. ואם אני עדיין פה אז אבא- גם אתה פה. וכל עוד החיים נושבים בי אני מבטיחה שגם אתה- מתקיים בזכרוני שלרוב מתעתע, אך במקרה הזה- לא נותן לי לנטוש את תווי פניך, את קולך וצחוקך. גם אם גופך מכוסה עפר ואבן- את אהבתך חסרת הגבולות אני עדיין מרגישה. ואני מבטיחה לתקן את הידית של הדלת…. זונדוליקי שלך.
31/12/2020
הייתי כותבת כותרת שתמשוך את תשומת ליבכם אבל אני סומכת על הסקרנות שלכם לקרוא מעבר ל-2 שורות:
אחת התיאוריות לגבי *שינוי* היא תיאורית הפעולה המנומקת.
מה זה אומר? שכשמישהו מודע למשהו, יש לו ידע בנושא מסויים, הוא יוכל להתחיל לשנות משהו.
למשל: אנחנו יודעים שפעילות גופנית בגיל צעיר יכולה למזער סיכויים לשברים מורכבים בגיל המבוגר, או שעישון בגיל צעיר משפיע על מאסת העצם. נעשה 1+1= לעשות ספורט בגיל צעיר + לחנך נגד עישון ויש לנו עיצוב התנהגות בריאותית מסויים לגילאי העשרה.
מאז ומתמיד הרגשתי בנוח להשתמש בידע כערוץ המרכזי איתו אני פועלת ומשתנה.
למדתי שמבוגרים מתקשים ללכת ולדבר בו זמנית אז אני לא נהיית חסרת סבלנות כשסבא וסבתא שלי נעצרים במדרכה. למדתי שהקשר בין כאב (חוויה!) לבין צילומים, CT, MRI הוא קלוש (איזה מוזר?) וזה שאתה לא מושלם מבפנים כמו ספר אנטומיה לא אומר שבגלל זה כואב לך (זו לא סיבה- תוצאה) ושיש עוד הרבה מאוד גורמים שמרכיבים חווית כאב- ובגלל זה כשמתחיל לכאוב לי משהו במערכת שלד- שריר אני לא פוחדת שקרעתי משהו או מתעניינת בניתוח (מה שבעבר כן היה קורה).
ומעבר לידע הפיזי והרפואי התחלתי במרץ האחרון להכיר גם את עצמי- בעזרת פגישות עם פסיכולוגית, אני מתחילה להבין (ממש בחיתולים) מה הם דפוסי ההתנהות שמנהלים אותי ומשתלטים בזמנים שקשה, לאיזה הלך רוח אני נוטה במצבים מסויימים, איך לבנות את עצמי ואיך אני מגיבה למצבים של פירוק, בלבול וחוסר וודאות, שכמובן מורכבים גם הם מהמון מימדים ומשתנים, כמו כל חוויה אחרת.
שנת 2020 מסתיימת אצלי בתהליך מאוד מואץ של למידה, שאילת שאלות קשות והתבוננות פנימה. (השנה נגמרת אבל ברור שהתהליך לא)
בזמנים כאלו של חוסר וודאות אני מחפשת את המוקדים שבהם אני מרגישה שאני בעלת שליטה פחות או יותר, שאני בוחרת לפעול בהם-
כמו ידע, פעילות גופנית (ברור), עשייה שגורמת לי להרגיש שאני פורחת (בניגוד להענשה עצמית)
וכמובן- מקיפה את עצמי בחברים ואנשים שאני אוהבת.
שנת 2020 הייתה מתאגרת מכל הבחינות וגם מסתיימת ככה, אבל בזווית קצת שונה.
אז זה האיחול שלי- שבשנה הבאה נמשיך לדעת, להסתקרן, לגדול, שנדע איך להתפרק, שנדע איך להינות מעצמינו, שנדע לפרגן לעצמינו ולפרוח, לצלול עמוק פנימה, שנדע להיות שם בשביל עצמינו,
לאהוב,
ונהנה מלעשות את אותו הדבר בשביל האחר.
מתרגלת אהבה (ומתח עם משקל),
הדס
