31/12/2023
הורות בצל משבר בזוגיות
כולנו שואפים להורות מיטיבה.
משקיעים בילדים משאבים אין ספור, חום ואהבה. בכאבם- מנחמים, בנופלם- מרימים, בספקותיהם- מחזקים, בהצלחותיהם- שמחים.
אנחנו שם איתם והם שואבים את כוחם דרך השתקפותם בעינינו.
היום מבקשת להקדיש רגע מחשבה להורות בשעה שהיא כל כך
קשה עבורנו- שבר הזוגיות.
מעבר להשפעות הרגשיות, כלכליות וחברתיות של גירושין עלינו, חשוב לתת את הדעת לתהליכים שהילדים חווים . לזכור כי הם שאבו אמון וביטחון מהידיעה שהמשפחה היא המשענת, המגן. וכמו משענת יציבה ומרופדת החזיקה אותם, ואיפשרה להם לפרוח ולהשתולל, בביטחון כי לא יאונה להם רע,
המשענת תשמור ולא תניח להם ליפול. האמון והביטחון ביכולת ההורים להגן עליהם, מופרים קשות בעת גירושין. האם ניתן ואם כן כיצד להבטיח שלומם של הילדים, שעה שהמשפחה מתפרקת, העוגן ניתק והספינה נתונה לחסדי הסערה?
עולמם החיצוני והפנימי של הורים והילדים בעקבותיהם, מתערער. תמונת חייהם הופכת לחלקי פאזל לא ברורים .שאלות קיומיות צפות ומעיבות על השקט הפנימי ויוצרות שורה של תגובות החל מבעיות התנהגות, התפרצויות כעס ועד להתכנסות ודיכאון- לעתים, במצבי קיצון - עד כדי מחשבות אובדניות.
גם במצבים בהם הגירושין מתקבלים על יד שני ההורים בהבנה ואפילו חברות, חשוב לזכור שמבחינת הילדים, לא לזה ייחלו והם לא נשאלו לרצונם. לא כל שכן במצבים בהם אנו מוצאים עצמנו במאבקים על מזונות, משמורת והטיית הילדים לצידנו (משל היו משקולת). ובתוך מערבולת רגשות של כאב, אפיסת כוחות, עלבון, בגידה לעתים, ואפילו נקמה.
במצב בו קיימת חפיפה בין נזקקות מוגברת של הילדים בנו והעדר פניות מוחלט שלנו אליהם, השמירה על עקביות והמשכיות בהורות המיטיבה שלנו, הופכת לאתגר קשה במיוחד. אז מה חשוב לזכור?
- לעשות הכל, לשיקום המסגרת. הידיעה שאכן זה נעשה, מסייעת בתהליך ההשלמה עם הפרידה ובזמנים של קושי בהמשך. הן מול עצמנו והן מול הילדים.
- להכיר באבדן ובצורך באבל, הן שלך כהורה והן של הילד. לתת תוקף לקשת הרגשות – שלנו ושל הילדים, להבין את הופעתם, ומנגד, לבחור מענה התנהגותי הולם ובר שליטה. במקביל, להיעזר בגורמי מקצוע או משפחה, על מנת לשמר תפקוד, ככל שניתן. לזכור שהרבה אחרי שנחלים מהכאב שלנו, הילדים ימשיכו לשאת בצלקות שנצרבו בהם בעת הזו.
- להבין שבמלחמות אין מנצחים והמפסיד העיקרי הוא הילד. שימוש בילד כנגד ההורה האחר (אם או אב), אסור בתכלית! תחושות של עלבון וכאב על נטישה שלך, לגיטימיות. אך לא שייכות לילד. להימנע מגרירת ילד למצבים מורכבים בהם תיבחן שאלת נאמנותו. אין לו כלים להתמודד עם זה.
- הורה יכול למלא רק תפקיד אחד (אם או אב), להצליח בו ככל שניתן, עם זאת, לעולם לא יוכל להיות בתפקיד האחר. כפועל יוצא מכך, לקחת אחריות רק על התפקיד שלך . תפקיד ההורה האחר הינו באחריותו בלבד ויש לאפשר לו/ה התמודדות ללא מעורבות מול הילדים.
- בהמשך לאמור, ילד זקוק לשני הוריו בחייו כדי להתפתח באופן תקין. לכן אם אנו מבקשים את טובתו, חשוב שנעשה הפרדה מוחלטת בין תחושות אישיות כלפיו כבן/בת זוג ונעשה הכל על מנת לשמר נוכחותו/ה כהורה מיטיב בחייו של הילד. חסר של הורה - אב או אם- פוגם בהתפתחות תקינה של ילד. זהו אינטרס שלנו!!
- תקשורת ו"קואליציה הורית" קריטית בזמנים בהם קיים פיתוי גדול למאבקי אגו, פיצול ופלגנות, גם של הורים וגם של הילדים. להדגיש את הפרידה כבני זוג אך לא כהורים. להבטיח המשך נוכחות הורית מתואמת ככל שניתן מול הילדים.
- לנהל הסדרי רכוש וראייה כאשר תמונת הילד מול העיניים- רגשית ואם יש צורך גם פיזית!
להיעזר בגורמים מגשרים. לשמור על הרכוש עבור עצמכם ועבור הילדים. ככל מהמאבקים
המשפטיים ביניכם מתמשכים, כך ההון הרכושי והאנושי מתדלדל..
- והעיקר, משבר מטבעו הוא זמני. איזון שמופר עד להשגת איזון מחודש, שונה מקודמו אך יכול לטמון בחובו הזדמנויות חדשות. מכל משבר אפשר לצמוח. חשוב לזנוח ולשחרר צורך בעלבון ונקמה. להתפנות לבנייה מחדש שלך כישות נפרדת, להצליח בקריירה, זוגיות והורות ולהחזיר לילד את המשענת לה הוא זקוק כל כך.
כולנו שואפים להורות מיטיבה וחשוב שנזכור זאת!
