יעל גרף - Yoga & fitness

.

למה כל כך הרבה מאיתנו מחפשים אהבה עצמית, במקום לבנות אותה?

במשך שנים חשבתי שאהבה עצמית היא להרגיש יפה.
להרגיש בטוחה.
להרגיש שלמה עם עצמי.

היום אני מבינה שטעיתי.

אהבה עצמית היא הרבה פחות רגש,
והרבה יותר מערכת יחסים.

וכמו כל מערכת יחסים,
היא לא נבנית ממילים.

היא נבנית מאמון.

Will Cinderella dance tonight? 💃

אנחנו צריכים עדים לחיים שלנו.
אתמול, כשעמדתי על הבמה, הבנתי עד כמה המשפט הזה נכון.
כן, כולנו צריכים שיראו אותנו.
לא רק בשביל ההכרה, אלא כי לכל אחד מאיתנו יש משהו שהוא בא לתת לעולם. וכשיש מי שמקשיב, שואל שאלות, מסתקרן ולוקח איתו משהו הביתה - הנתינה הזאת מקבלת משמעות.
אז תודה לכל מי שהיה שם.
אני באמת מקווה שכל אחד יצא מההרצאה עם לפחות כלי אחד שהוא יכול ליישם כבר היום.
דיברנו על אנרגיה, על ביצועים, על בריאות ועל Longevity.
ודיברנו על משהו שאני מאמינה בו בכל ליבי.
אין גיל ואין מצב שבו אנחנו לא יכולים לחזור להתחזק, להתגמש ולהרגיש טוב יותר.
כי הטבע תמיד חוזר לעצמו.
ואנחנו חלק מהטבע.
אולי זו גם המשמעות היפה של המילה “בריאות” - מלשון בריאה. הגוף שלנו נברא עם יכולת להתחדש, להשתקם ולחזור לאיזון, אם רק ניתן לו את התנאים הנכונים.
זו בדיוק הסיבה ש-Longevity לא מתחיל בגיל 70.
הוא מתחיל בדיוק במקום שבו אנחנו נמצאים היום, בהחלטות הקטנות שאנחנו מקבלים בכל יום.
דיברנו גם על מה שכבר קורה בעולם.
יותר ויותר ארגונים מבינים שאנרגיה היא לא עוד הטבה לעובדים. היא הבסיס לביצועים, ליצירתיות, לקבלת החלטות טובות יותר ולבריאות של האנשים שמניעים את הארגון.
זו כבר לא השאלה אם.
השאלה היא איך אנחנו מביאים את השינוי הזה גם לישראל.
תודה ל-Hormesis על האירוח.
תודה לשי אלנקרי על היוזמה, ההובלה והאמונה בדרך.
ותודה לכל הדוברים. יצאתי מהיום הזה לא רק עם הזכות לשתף, אלא גם עם הרבה מה ללמוד.

איך צומות המים שינו את הבריאות שלי, חיזקו את המערכת החיסונית שלי, ומאז אני כבר לא חולה כל חורף.
זו אחת השאלות שאני נשאלת הכי הרבה, אז החלטתי לרכז במקום אחד את הניסיון האישי שלי, את הדברים שלמדתי לאורך השנים, ואת המחקרים שקראתי.
מקווה שהקרוסלה הזאת תעשה קצת סדר. ❤️

איך הגעתי לגוף הזה בגיל 44?

האמת? אין לי סוד.

אין אימון קסם. אין דיאטה מושלמת.

יש אלפי בחירות קטנות שחוזרות על עצמן, כמעט כל יום.

תנועה. אוכל אמיתי. התאוששות. עקביות.

בקרוסלה הזאת אני משתפת את ההרגלים שבאמת מלווים אותי כבר 15 שנה.

לא כדי שתיראו כמוני.

כדי שתרגישו הכי טוב בגוף שלכם. 💛

איך החלמתי מאלרגיה אסמטית?

התשובה מתחילה בכלל בטראומה.

לפני יותר מ-15 שנה, יום אחרי טראומה גדולה, פשוט הפסקתי לנשום.

הייתי אז רקדנית במילאנו. פתאום מצאתי את עצמי לא מצליחה לקחת נשימה מלאה.

הרופאים אבחנו אלרגיה אסמטית, אמרו לי שזה ילווה אותי כל החיים, והציעו לי טיפול בסטרואידים.

אני לא אומרת שזו לא הדרך הנכונה עבור אחרים, אבל הרגשתי שאני חייבת להבין מה עוד אפשר לעשות.

במשך חצי שנה חקרתי כמעט באובססיה.

קראתי 17 ספרים על גוף האדם, תזונה וריפוי. פגשתי הומאופתים, נטורופתים, רופאים סינים, אירידיולוגית ורופאים קונבנציונליים.

כמורה ליוגה, ידעתי שהגוף יכול לרפא את עצמו.

פשוט חיפשתי איך.

ואז הגעתי לרו פוד.

בהמשך עברתי לתזונה שהתבססה רק על פירות וירקות.

מאותו רגע הצלחתי לנשום.

כך חייתי במשך שנתיים.

אבל זה לא היה השינוי היחיד.

גם האלרגיה באף נעלמה. כבר לא הייתי מכורה לאוטריווין. כאבי המחזור ותסמונת קדם-וסתית נעלמו. הרגשתי מלאה באנרגיה, העור שלי זרח, והגוף שלי פשוט פרח.

רק אז הבנתי כמה אנחנו לוקחים את הנשימה שלנו כמובן מאליו.

בלי אנרגיה, אין כלום.

עם השנים גם הבנתי שהתזונה הייתה רק חלק מהסיפור.

הרי הקושי התחיל בכלל יום אחרי טראומה.

כשמישהו מבהיל אותנו, מה אנחנו עושים?

עוצרים את הנשימה.

ותראו איזה יופי יש בעברית.

נשימה.

נשמה.

לפעמים הן הרבה יותר קרובות ממה שנדמה לנו.

והיום, בדיעבד, אני יודעת שהפירות לא ריפאו אותי.

הם פשוט פינו לגוף שלי יותר אנרגיה לעשות את מה שהוא יודע לעשות - לרפא את עצמו.

כשהגוף שלי השקיע פחות אנרגיה בעיכול, בניקוי ובהתמודדות עם מזון כבד ומעובד, הוא יכול היה לתעל את האנרגיה הזאת לריפוי.

היום אני כבר לא אוכלת כמו שאכלתי אז.

אני אוכלת כ-80% פירות וירקות ו-20% מכל השאר.

וגם היום, בתקופות של סטרס, עומס, חום או לחות, הקוצר נשימה לפעמים מגיע לבקר.

הוא מזכיר לי שהגוף תמיד מדבר איתנו.

התובנה הכי גדולה שלקחתי מהמסע הזה היא שלגוף שלנו יש יכולת מופלאה לרפא את עצמו - אם ניתן לו את התנאים המתאימים.

אני לא אומרת שתזונה לבדה מרפאת כל מחלה, ואני לא ממליצה לאף אחד להפסיק טיפול רפואי. במצבים מתקדמים, הרפואה הקונבנציונלית היא מתנה עצומה, ואני מאמינה בשילוב בין העולמות.

אני פשוט משתפת את הסיפור האישי שלי ואת מה שלמדתי ממנו.

המסע הזה היה נקודת ההתחלה שלי לעולם הלונג’ביטי - הרבה לפני שבכלל ידעו לקרוא לזה כך.

אף אחד לא יילחם על הבריאות שלנו כמונו.

זאת הסיבה שאני עושה את מה שאני עושה היום.

חשוב לי להבהיר: אני לא רופאה, ואני לא ממליצה לאף אחד להפסיק טיפול רפואי או להחליף ייעוץ רפואי. אני משתפת את הסיפור האישי שלי בלבד. מה שעבד בשבילי לא בהכרח יעבוד עבור מישהו אחר. אני מאמינה שכל אחד צריך למצוא, יחד עם אנשי המקצוע המתאימים, את הדרך שנכונה עבורו.