Koala bjj

ג’יו ג’יטסו ברזילאי - לא רק לחימה. דרך חיים.

בכל אימון תלמד להגן על עצמך, תחזק את הגוף והנפש,
ותהפוך לחלק מקהילה שתומכת בך - על המזרן ומחוץ לו.

הדרך שלך להתחזק, להשתחרר ולהיות חלק ממשהו גדול יותר - מתחילה כאן.

שיעור ניסיון? עלינו.

השאר פרטים ובוא לגלות את הלוחם שבך.

🐨✍️

הצעד הכי חשוב.

הצעד הראשון מתחיל את המסע, בלעדיו לא יקרה כלום.
הצעד הראשון הוא אחד הצעדים הכי קשים: למצוא את האומץ להתחיל, להיות גיבור, כמו להעיז לבוא לאימון, לעשות את הקרב הראשון.

לקבל חגורה כחולה זה הצעד הראשון.

בלי להעליב אף אחד, עד כחולה את לא באמת יודע ג׳יו-ג׳יטסו.

עלית על המזרון, הזעת קצת, כאבת קצת, זה לא מעט! אבל זאת עדיין רק התחלה.

חגורה כחולה בעיני מסמלת שאתה כבר מבין על מה מדברים, עכשיו אפשר להתחיל ללמוד,להתעמק, לגלות.

עברת את הצעד הראשון אם קיבלת חגורה כחולה, הבט לאחור, הכול נראה אותו הדבר כמו אתמול. אבל פתאום, בניגוד לאימון הראשון, אתה באמת יודע משהו, באמת מצליח קצת, באמת מבין ובעיקר יודע ללמוד (ובתקווה גם קצת יותר צנוע וקצת יותר מאושר 😊 🐨)

עכשיו אפשר ללכת לצוד חגורות לבנות ולהתעלל בהם קצת וגם להיות נחמד וללמד אותם.

זה הצעד הראשון; אבל הצעד הכי חשוב (וזה נכון תמיד) הוא לא הצעד הראשון אלא הצעד הבא.

תמיד יש עוד צעד, ומי שממשיך לגדול, ללמוד ולהשתנות, הוא הגיבור האמיתי 💙🐨

בתמונה: שני נערים בדרך להיות גברים, בדרך להיות רוצחים על המזרון.
בדרך.
📷:

30 יום
יוצא לרוץ זה מתחיל קל. אחרי שבוע הגוף מתחיל להטיל ספק אתה בטוח?
שני משפטים עולים בי החלק הכי קשה בריצה הוא לקשור את הנעלים וגם המלך שולט בממלכה המוח אומר לגוף לרוץ
אחרי שבועיים זה הופך להרגל לחלק מהלוז הגוף רוצה לרוץ
הכרמים מקבלים אותי כול שעל כול גבעה מוכרת
אפילו הפועלים התילאנדים מפסיקים לפחד מנאגה ומחייכים כול יום זורקים לי קישואים שאקח הביתה
רץ בבוקר בערב אימון bjj מסתבר שאפשר
החודש נגמר קצת עיף עדיין חי
חוויות

15 שנים.
אי שם בשנת 1996 עברתי קורס מדריכים בעיקר מתוך עניין בתחום,אף פעם לא חשבתי שאעסוק באימון, תמיד אהבתי ללמד אבל אומניות לחימה היו בעיניי מטרה ברורה להשתפר להיות טוב להיות נינג׳ה (לא הבלנדר).

לאורך השנים אימנתי קצת קארטה ואז BJJ במקומות שונים, ואז לפני 15 שנה נפלה לי ההזדמנות לאמן במקום משלי.

הייתי אז איש הייטיק רציני, ניהלתי קבוצה גדולה, איש עסוק עם ילדה בת שנתיים, זה ניראה לי תחביב מהצד שישתלב עם האימונים שלי כמה חודשים מקסימום שנה.

מי שמכיר אותי יודע שעברתי המון שינוים בחיים, תמיד דגלתי בלחקור, לא לפחד לשנות כיוון, לעדן ולכוון את החיים בקריירה, בלימודים ובמקום המגורים.

עברתי המון שינויים, אבל דבר אחד נשאר יציב: קבוצת בוטיק של BJJ כבר 15 שנה 😊

אני הקפדתי לנסות לשמור על רמה ועל ייחודיות, קבוצה קטנה, אף פעם לא יותר מידי אנשים, הולכים את המסע הזה יחד.

יש לא מעט אנשים שעדיין כאן מהיום הראשון ולא מעט חגורות שחורות שמתאמנים מעל עשור, הם לוחמים, אנשים טובים, חברים.

יש את הזכות לראות אנשים צעירים אחרי צבא מתחתנים, מגדלים ילדים ועדיין כאן הם מלטשים את הלחימה.

זה מסע ארוך, היעדים והנוף משתנים כל הזמן, קצת כמו הדרך לאיתקה (זה שיר) .

גאה בכולם על הדרך שעברנו יחד.

המקום הזה הוא אתם ❤️🐨
חוץ מלחימה יצרנו גם קהילה תומכת. ברכה שקראתי פעם היא שמורה מתברך בתלמידים טובים
אני מרגיש שזכיתי 🙏🏻
📷:

LIVE TO FIGHT ANOTHER DAY 🐨😅

לא נעים...🐨

We are KOALA BJJ ACADEMY ❤️🐨

📷 Tsabar photography

עם (רוב) החגורות השחורות שלי.

חגורה שחורה זה כבר משפחה, זר לא יבין.
עשור של דם, יזע ודמעות.
בעיני הגעת לשלב שהשארת חתיכה מעצמך, מהחיים שלך, על המזרון.

לדעתי, אנשים שמתאמנים 10 שנים ועל סף קבלת החגורה השחורה, כבר לא באים כדי לחדד את החניקה שלהם, הם כבר קילרים, הכל עובד שם מעולה.

הם באים כי זה חלק מהנפש שלהם, הם רוצים להמשיך את הדרך הזאת, להמשיך לצעוד.
בעיני זה מושג מאוד חשוב, גאה בכולכם ❤️🐨

צילום:

לפני שלושה שבועות קיימנו טקס הענקת חגורות.

לפני כמה שנים היה לי מורה לקראטה, אדם יפני.
הוא נהג לומר: ״קידה של מורה צריכה להיות תמיד קטנה יותר מקידה של תלמיד - חוץ מהפעמים בהן אתה מקדם אותו, כי זאת הזכות שלך בתור מורה״.

כשחשבתי על התקופה האחרונה הבנתי שהתברכתי בתלמידים מדהימים, זאת הברכה של המורה.

המועדון שלנו ׳קואלה׳ הוא התלמידים שלי, לא אני.
אני נמצא שם כדי לכוון.
הוייב, הגישה, הקהילה והכיף הוא כי יש פה אנשים טובים. תודה לכם ❤️🐨

יונתן - חגורה חומה
מיכאל - חגורה חומה

ניר - חגורה שחורה
אלעד - חגורה שחורה
דור - חגורה שחורה
איתי - חגורה שחורה

צילום: Tal Tsabar