מוקטי יוגה mukti yoga

אומנות ההקשבה

לפני כמה שנים הגיעה אלי חבר יקר שהיה במצב קצת מעורער בחיים שלו.
הוא רצה לדבר קצת,לשפוך את שעל ליבו.
הוא סיפר לי על הקשיים שלו ואני הקשבתי, הנהנתי ונתתי עצות מהיוגה,מהקבלה,ממה שלמדתי,מחוויות החיים.
עד שהוא אמר לי:"נאור, תשתוק, אני רק רוצה לדבר."
החבר הזה לימד אותי שיעור גדול בחיים, לדעת לשתוק,ולהקשיב.
אני חייב הרבה לחבר הזה.

ומאז שמתי לב שכמעט תמיד כשמספרים לי משהוא,זה מעלה לי זכרון,ורצון לשתף,וזה עומד על קצה הלשון ומחכה שהאדם ממולי יסיים לדבר כדי שאני אשחיל מילה,אנסה לסדר ולתקן ולמצוא פתרונות,או סתם להגיד "היי גם אני קיים".
ולא באמת להקשיב.

יש לי זכרון בערך מגיל 5.
אני ואמא שלי הולכים ברחוב ליד ביתי, ואני מדבר עם עצמי.
אמא שלי שואלת:"עם מי אתה מדבר?"
אמרתי לה:"עם חברים שלי בראש"
היא היתה בטוחה שהשתגעתי 😅
והשיח הפנימי שלי עדיין פה.
ולפעמים זה קורה לי גם עם עצמי,שאני לא מקשיב לעצמי.
רצף המחשבות קופץ מדבר לדבר, נטיה להגיד שהכל בסדר, ואפשר להתגבר על הכל, מבלי רגע להקשיב לעצמי ולתת מקום לבלבול.

לבעל שם טוב יש סיפור נחמד על עשיר שהכככל היה אצלו טוב בחיים, והוא לא הרגיש צורך להשתנות,לתקן,להשתפר,לכפר,לצאת מאזור הנוחות.
והוא הגיע לבעל שם טוב לשמע סיפורים "בשביל הכיף"
אז הוא סיפר לו סיפור על 2 חברים עשירים שחזרו בגלגול לעשות תיקון.
האחד היה נדבן שעזר לחברו מס פעמים והשני היה קמצן שלא עזר לחברו.
מקצר, הקמצן היה אותו עשיר שחזר בגלגול והבין שהוא צריך לעשות תיקון.

בתוך השיח הפנימי שלנו עם עצמינו קימים הרבה קולות,הרבה חברים,שלכל אחד מהם מתנה משלו.
ולפעמים מגיעים מכתבים,רמזים,בעיטות קטנות שמוציאות אותנו מאזור הנוחות.
ושם צריך אומץ.
אומץ להקשיב,להפנים, לגלות, לפני שקופצים למסקנות שמגלגלות את הדבר מאיתנו ומטייחות את השינוי.
השיח האינטימי עם עצמי,עם הבורא.
לכולנו יש את התשובות, הם מתגלות בשקט,ברווח שבין המחשבות.

אם משהוא מספר לכם משהוא היום,נסו לשתוק קצת,רק היום.....

תודה לרז אטיאס
כמו תמיד אפשר לשמע את התמונות שלו.

"תעשה לעצמך נח" אני אומר למתרגל שלי.
הוא בפיתול,עם פנים מכווצות,לא נושם,צוואר קפוץ ולסתות נעולות.
לא נח לו.
הוא מסתכל עלי ואומר: "נח לי!"
לפעמים זה חוסר כנות.
ולפעמים זה חוסר מודעות.
והוא לא משקר.
כי נח לו.
אבל מי זה לו בעצם?

במסורת היוגה יש מושג של קושות.
חמש הקושות הן מעטפות או רבדים של ההוויה, המקיפים את העצמי הפנימי ("אטמן")("נשמה"):
• ​אנאמאיה קושה (Annamaya Kosha): הגוף הפיזי, עשוי ממזון (Annam).
• ​פראנאמאיה קושה (Pranamaya Kosha): גוף האנרגיה/נשימה (Prana), כולל מערכות כמו נשימה ועיכול.
• ​מנומאיה קושה (Manomaya Kosha): הגוף המנטלי/רגשי, קשור למחשבות, רגשות וזיכרונות.
• ​ויג'נאנאמאיה קושה (Vijnanamaya Kosha): גוף התבונה/אינטלקט, הכולל שיקול דעת ויכולת התבוננות פנימית.
• ​אנאנדאמאיה קושה (Anandamaya Kosha): גוף האושר/הרוחני, הרובד הפנימי ביותר הקשור לשמחה קיומית.

האני הפנימי מעורבב עם עוד רבדים של "אני" ולמתרגל שלי באמת נח.
אבל לגוף שלו לא נח.

השבוע הנחתי את המתרגלים להתיחס לגוף שלהם על שלל רבדיו כמשהוא חיצוני.
לא לעשות לעצמם נח.
לעשות לגוף שלהם נח.
לטפח, לדאוג, לטפל, לאהוב, להכיל, להתאמץ, להשקיע, לעודד, ללמוד, להיות בתשומת לב, לעזור וכו'
לגוף,לנשימה,לתודעה.
כמו לילדים(אין עבודה רוחנית כמו ילדים,לפוסט אחר)
או לכל דבר שאנחנו מטפלים ואוהבים.
וכמו שאמר לי אחד התלמידים: "הלוואי והיתי מתייחס לעצמי כמו שאני מתייחס לאחרים".

ומתוך חווית ההתבוננות הזאת לגלות את העצמי.

Raz atias על ההתבוננות

"כי תצא למלחמה על אויבך"

לכולנו יש אוייבים בחיים האלה.
אויבים מבחוץ, ואויבים מבפנים.

את האויבים החיצוניים נשאיר בצד בינתיים (להתווכח על פוליטיקה ברשת לא אחד מתחביבי)

במעמד בר המצווה של הבן שלי התבקשתי כמו כולם להגיד את המשפט - "ברוך שפטרני מעונשו שלזה".
עד גיל מצוות כל החטאים של ניב בני עברו אלי, הוא באחריותי.
הוא לא יודע להבדיל בין טוב ורע.
עד גיל מצוות אין ראיה מאוזנת, יש רק "יצר הרע".
נחמד לדעת שצאקרת מקלעת השמש (מניפורה) שמבטאת את מרכז הכוח האישי, הביטחון העצמי ויכולת השאיפה וההגשמה נפתחת גם היא באזור גיל 13.
על היצר הרע נאמר שהוא "זקן וכסיל".
הוא מבוגר יותר מיצר הטוב, ולכן יש לו המון כח.
ואיך נלחמים במישהוא שהוא יותר חזק ממך?!
איך דוד ינצח את גוליית?!

במשפט "כי תצא למלחמה על אויבך" מוסתר סוד.
אתה צריך להיות מ*על* אויבך.
להיות יותר טוב ממנו,יותר חכם,יותר חזק,אפילו לא שווה לו,מעליו.
לא להאמין לקולות שמורידים אותך,לספק,לזלזול,לעצלות,לחמדנות וחוסר סיפוק,לתאווה,לגאווה.
ואת/ה יכול/ה לו!
ברגעי מדיטציה ושלווה,שקורים לכולנו (גם מבלי "לתרגל")
ברגעי ריכוז, רגעי אהבה, ורגעי סכנה.
ישנה יכולת להתגבר על המחשבות ולהסיטן למחשבות אחרות,או לאי חשיבה.
כולנו יכולים עליו!

הכל מתחיל ונגמר באמונה.
שאני טוב,וחזק,וחכם,ומתגבר(ג.ב.ר - "איזהו גיבור הכובש את יצרו")
גם אם לפעמים אני חוטא (ח.ט.א להחטיא את המטרה)
גם כשקשה להאמין שהמציאות הזאת טובה.
תן חיוך הכל לטובה זה לא רק קלישאה.
כשאאמין לזה,אראה את זה,אחיה את זה.

ניצחנו.

גלים

הלכתי לים בשבת.
הגלים היכו בחוף.
וחברתי העירה את תשומת ליבי שיש 2 שיטות לעבור גל.

לקפוץ מעליו.
להוריד את הראש ולחכות שיעבור.

השיטה הראשונה עובדת,עד שמגיע גל מספיק גדול ולא תיהיה לך ברירה אלה לעבור מתחתיו.
ויש מצבים שהים יקח אותך,ותצטרך להרפות, לזרום עם הגלים, ולתת לים להוציא אותך החוצה.
אם תשחה חזק נגד הזרם,תתעיף ותתבע.

בתרגול היוגה,כמו בחיים
הים לפעמים שקט
ולפעמים יש סערה
תנועת התודעה
רחש גלי הנשימה
ציפת הגוף

ולפעמים אפשר לקפוץ מעל
ולפעמים צריך להוריד את הראש
ולהתמסר

על המצלמה
Raz_visuals

סבל - סבלנות

• מחשבה ראשונה:
זוהי התחושה הראשונית, ההבזק הראשוני של רעיון, ללא סינון או שיקול דעת מוקדם. היא יכולה להיות ספונטנית, אינטואיטיבית, ולעתים אף מעט מבולבלת. זוהי נקודת ההתחלה של התהליך המחשבתי. 
• מחשבה שנייה:
בשלב זה, מתחילים לבחון ולנתח את המחשבה הראשונה. שוקלים את ההשלכות, את היתרונות והחסרונות, ומנסים להבין את המשמעות המעשית של הרעיון. זהו שלב של עיבוד וארגון המחשבה הראשונית. 
• מחשבה שלישית:
לאחר בחינה וניתוח, מגיעים לשלב של גיבוש, חידוד, ומיקוד. בשלב זה, הרעיון מקבל צורה ברורה יותר, ומתחילים לגבש אותו לכדי משהו מוחשי יותר, כמו תוכנית פעולה או רעיון מוגדר היטב. 

טפחו איפוק וסבלנות
עברו בין השלבים
השתחררו מהסבל

בגג בלי גדר אנחנו מוגבלים
הפחד מליפול מונע מאיתנו להשתחרר
בגג עם גדר אפשר לרקוד
גימל- גבול, גדר
חית- ג צלעות, חופש, חירות

תרגול היוגה מביא אותנו לשיחרור (מוקשה) מכבלי העולם הזה.
ממוגבלות הפחד, הידיעה המצומצמת.
מאפשר לנו להרגיש ולדעת את תחושת האין סוף.
התרגול עוסק הרבה בהגבלת החושים(פרטיהראה).
ולפעמים קשה להבין איך מתוך ההגבלה צומח החופש.
לכן יש לתרגל "כראוי,בהתמדה ולאורך זמן."
ולהתנסות באין סוף הפנימי שלנו.
לרקוד את החיים.

תודעה סאטבית בגוף סאטבי.
סביבת הגוף - התזונה, האוויר, הצלילים, הריחות והמגע, כל אלה משפיעים על מצב התודעה שלנו.

תנאים מיטיבים לתרגול מיטיב,
בגד מונח בהרמוניה עם הגוף,
אסנה מונחת בהרמוניה עם התודעה.

תודה ל- על בגדים סאטבים, נוחים ויפים.
התודעה בהחלט יותר שקטה בבגדים כאלה.
צילם בגאונות- new