אי שם באמצע שנות ה-20 שלי, הבנתי שככה לא אשרוד זמן רב.
אלרגיות, אשפוזים בבתי חולים, משאפים, סטרואידים, קשיי נשימה, אסטמת עור, בעיות עיכול, קשיי שינה, נזלת, דופק מהיר, חוסר איזון רגשי, ועוד.
לגוף לא הייתה הזנה בשום היבט שנחוץ לו, לא פיזית ולא מנטלית.
הייתי חולה, לא הייתה לי אנרגיית חיים (פראנה), והייתי עצובה.
הייתי כל-כך חסרת ביטחון שהתביישתי לדבר מול המראה, כשרק אני בחדר.
פחדתי להשתעל ליד חברי
ם ואפילו ליד משפחה, שמה יעירו לי על מצבי.
הייתי שואפת ונטולין בשירותים כדי שלא יראו, ואז יוצאת ומעשנת סיגריה עם כולם, כאילו הכל סבבה.
נוטלת כדורים להורדת חום/כאבים כדי לא להיעדר מהעבודה, ובכל זאת הייתי נעדרת בגלל התקפי אלרגיה קשים, שהגיעו כל כמה חודשים.
הייתי מסתירה את הפריחה, האלרגיה בעור, עם בגדים ארוכים, מזל שגם ככה תמיד היה לי קר, כי בנוסף לכל, הייתי גם אנמית.
הייתי אישה המתחבאת מאחורי הגבר שלה, ממש פיזית עומדת מאחוריו, כדי שלא יראו כמה אני חולה.
מה שהפך אותי לתלותית וקנאית.
השינוי קרה יום אחד (באמת), קמתי בבוקר והחלטתי לנסות משהו חדש.
משהו שלא הכרתי עד כה, כי לעבוד עם הגוף הכרתי, אבל לעבוד עם הראש, עם המיינד, לתקשר את עצמי לעצמי ולסביבה, לא ידעתי איך.
וכך הלכתי לשיעור יוגה, כאשר מעולם לא עשיתי יוגה בעבר, חשבתי שזה שיעור מתיחות לפי התמונות ברשת.
בשיעור, היינו כמה בנות ומורה ליוגה אחת. בהיתי בה כל השיעור, כזאת אני, ויזואלית, והיא הייתה פשוטה ומדהימה. רגועה ומפוקסת. שלווה, גמישה, חזקה. שעה וחצי עברה כלא הייתה, ואני רציתי עוד.
נשאבתי במהרה לעולם חדש. שתיתי את הידע היוגי הקדום, משיעור לשיעור, מאשטנגה דינאמית להאטה יוגה קלאסית, מקורס מורים אחד לעוד אחד ועוד אחד.
מאז כבר עברו 10 שנים והעולם היוגי הפך לדרך חיים בשבילי, בו אני ממשיכה לחקור את המיינד, את הגוף ואת התודעה.
היום כמעט שאין לי אלרגיות, שכחתי מחדרי מיון וממשאפים.
הסתכלתי לחוסר ביטחון עמוק בעיניים לפני שנפרדו דרכינו, הוא נשאר בעבר שלי. שחררתי אותו יחד עם עוד כמה סיפורים ורגשות שאינם מגדירים אותי יותר.
היום אני מבינה עד כמה חשוב לנקות את הגוף מרעלים, לאכול תזונה נכונה ומאוזנת (אבל לא להגזים, אפשר להתפנק) ולא להשתמש בכימיקלים.
כמה חשוב לנקות את הראש ממחשבות מטרידות.
כמה חשוב להשתחרר פיזית, לשחרר את העבר, לנשום, סתם לבהות בחלל, ליצור ללא רצון בהוקרה, לישון לישון ועוד לישון, וכמה חשובה היא אהבה עצמית.
כי אם אני לא יאהב את עצמי, אקבל את עצמי בדיוק כמו שאני, אז אין לי סיכוי לאהוב ולקבל אחרים סביבי.
היום אני חייה בפשטות ובצניעות. ממשיכה לחקור את העולם היוגי, בכנות ובסקרנות.
יוגה היא כלי לריפוי עצמי, היא לימדה אותי להקשיב לאינטואיציה, שתמיד מובילה למקום הנכון.
Want your business to be the top-listed Gym/sports Facility in Tel Aviv?
