שולי זיו - להתפרנס מיצירה, תיאטרון ואמנות

זהו, חזרתי לעצמי. חזרתי לעסוק במה שאני אוהבת באמת. עבודה עם אנשים. טיפול, פסיכותרפיה, CBT NLP וכמובן טיפול רגשי ויעוץ עסקי לאמנים ויוצרים.
לרגע נסחפתי למקומות אחרים, אך זה לא השתווה בשום אופן לתרומה ולערך שאני חשה כשאני מטפלת באנשים. תמיד היה חשוב לי לא לוותר ולהתמקד במה שאני אוהבת ובמה שאני טובה, ולכן חזרתי במלוא כוחי וזמני. מוזמנים לכתוב לי
צלם: אביב נוה

אני ירושלמית במקור. מבית הכרם. כאן למדתי לרקוד, ניגנתי קלרינט בתזמורת ירושלים אך מעולם לא הייתי בימקא.
מקום נפלא, מעורר השראה. מקום שמיועד לשלושת הדתות. תרבות לימוד וקהילה.
כאן מתקיים הקורס שלי
״איך להתפרנס ממשחק.״
הגיעו נשים מדהימות ובחור אחד. בוגרי ניסן נתיב ומכללת אמונה. נשים מוכשרות ואמיצות. איזו שליחות. תענוג
את הקורס יזמה נורית אחדות מנהלת מחלקת תיאטרון בעירית ירושלים. עקבה כמה שנים אחרי הפעילות ולבסוף הצליחה לשכנע את הגורמים בעיריה. תודה נורית😀

*קול קורא- "לחיות ולהתפרנס מאמנות"*
המחלקה לתיאטרון בעיריית ירושלים מציעה תכנית בת 6 מפגשים להכשרה עסקית ליוצרים ואנשי תיאטרון עצמאיים מירושלים והסביבה הפועלים בעיר

מטרת התכנית מתן כלים לניהול עצמי פיננסי, כלים מעשיים ושיווקיים לבניית תכנית כלכלית ריווחית

התכנית בהנחיית גב' שולי זיו ותתקיים בימי שלישי החל מ- 11.2.2025

קו"ח יש לשלוח למייל:
[email protected]
עד 31.1.25
כל הפרטים בקובץ

פריז היפה, אחרי חודש כאן אני נחשפת וחשה את העומק התרבותי של העיר.
כל כך הרבה מוזיאונים, גלריות, פסלי חוצות.
מרכזי תרבות שמושכים אליהם אנשים שוחרי תרבות מכלהעולם מעלים את קרנה של העיר ותורמים לכלכלתה.
המכון הצרפתי שעוסק בחקר וקידום האמנות הצרפתית.
הוא מאגד בתוכו 5 מיכללות שונות: פתוח השפה, רישום וספרות יפה, אקדמיית המדעים, האקדמיה לאמנויות יפות והאקדמיה למדעי המוסר!
ואילו אצלנו, תפקיד שר התרבות הוא הכי פחות נחשק וכל שר שמקבל את התיק ה״נחות״ הזה מתעלל באמנים יותר ויותר, במקום לקדם, לעודד ולטפח את האמנים והיצירה המקורית.
מהי אומה ללא תרבותה.
איך אפשר לצמוח ולהתפתח כאשר תקציבי התרבות לא מאפשרים זאת, ועכשיו הגיעה הגזירה של הקולנוע שנדרש להיות מסחרי. אין דבר כזה בכל העולם.
וזה לא שאים בארץ אנשים מוכשרים.
להיפך, כל כך הרבה כישרון, יזמות ויצירתיות יש לצעירים. הישראלים ניחנו בכישרון יוצא דופן.
שנים רבות אני מלמדת ומלווה אמנים ויוצרים. אני מזהה את התיסכול שלהם. איך בבית הספר לאמנות לא מלמדים על החיים שאחרי- ״היום שאחרי״
כיצד חלק מהם פשוט מתייאש ומוותר (הרבה מהם מוכשרים מאד)
אפילו סקירה על העולם שמחוץ לבית הספר, איך הוא מתנהל ומה חשוב לעשות כדי להצליח, הם לא מקבלים.
בימים אלה אני חושבת על דרכים נוספות בהן ניתן לסייע ליצירה העברית, לפח ולעודד אותה.
אשתף אתכם בהמשך.
בינתיים מוזמנים לכתוב ולפנות אלי.

אני נפעמת ומלאת הערצה

לנשים בארץ, נשות מפקדים ולוחמים,
נשים מהעוטף,

נשים שנחטפו, אימהות של חטופות

וכאלה עברו את התופת ב-7 באוקטובר.

לאחרונה שמעתי את את אחת החטופות ששוחררה

מספרת על הלילות בהן דמיינה את החזרה שלה

טיילה בדמיונה, פגשה את אהוביה ועשתה מה שהיא אוהבת

היא סירבה להכניס לראשה מחשבות שליליות.

אמא של חטופה שמאמינה בכל ליבה שהיא תחזור

וזה מה שמרים לה את האנרגיה ומאפשר לה לפעולה למענה בארץ ובעולם.

חטופה נוספת שהיתה בשבי עם ביתה בת ה-6

סיפרה איך סיפרה לקטנה שהמחבלים שומרים עליהן

היא לא רצתה לתאר לה תמונה שחורה ומפחידה

ולכן תיארה את מה שקורה כמשהו זמני ותיכף ילכו הביתה

ולבסוף זה מה שקרה.

זה הזכיר לי את ויקטור פרנקל, פסיכיאטר שחווה את אושוויץ

ויצר את שיטת הלוגותרפיה. ("האדם מחפש משמעות")

אני תמיד מספרת עליו בהרצאות ובשיחות אישיות

הוא אמר: הנאצים לקחו ממני הכל אבל לא את

היכולת להרגיש או לבחור את מחשבותי.

וזה מה שהציל אותו.

רוברטו בניני בסרטו החיים יפים, תיאר לילד הקטן שלו

את מחנה הריכוז במגרש משחקים שבו משחקים

מחבואים עם החיילים הנאצים.

ריגש אותי לראות את רמת המודעות של אותן נשים ואיך הן הצליחו

להציל את עצמן ואת הנפש שלהן בעזרת המחשבות.

אז ברגעי קיצון יש מי שזוכר את הכללים האלה,

את העובדה שאת המחשבות שלנו אי אפשר לקחת מאיתנו.

גם בימים רגילים, חשוב להשתמש בטכניקה הזאת

חשוב להבין שהמחשבה שלנו מעוררת בנו רגש מסויים

שהוא זה שמפעיל אותנו.

לכן, עדיף לבחור בחשיבה חיובית

גם אם זה בקשר לאמנות שלכם, ליצירה, להצלחה שלכם וכו'

כאשר אנו רואים את מה שקורה באופן חיובי, או מחפשים את הדרך

להסתכל על מה שקורה באופן שלא מחליש אותנו,

נפתחות בפנינו אפשרויות נוספות.

אז בדקו את המחשבות שלכם

בספר שלי יש הסבר מפורט איך עושים את זה

ולכבוד שבוע הספר אפשר לרכוש אותו ב40 שח פלוס 20 משלוח

אפשר בביט 0508855511

שאלת המה יגידו היא שאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב:

מה יגידו עלי אם אני אבקש חברות בפייסבוק

יחשבו שאני זקוקה לאנשים...

מה יגידו אם אפרסם כמה פעמים בשבוע?

שאני מנדנדת אולי

מה יגידו אם אספר על עצמי ועל ההצלחות שלי?

שאני יהירה ומתנשאת...

ומה יגידו אם אתמחר את העבודה שלי במחיר גבוה?

זה בכלל מוגזם.

וכך זה חוזר שוב ושוב,

אצםל אמנים שהגיעו מקיבוץ,

אצל נשים דתיות וחרדיות

וגם אצל צעירים וצעירות מהמרכז.

נראה שאצל רב אנשים השאלה הזאת מנקרת במח

ומחלישה את היכולת לשווק את עצמם כמו שצריך.

התשובה לכל זה מסתכמת באמונה בעצמנו, באמונה ביכולת שלנו

ובכוונות הטובות שלנו. לאהוב ולקבל את עצמנו.

הרי אם יש לי כישרון ואני רוצה לתת ממנו לאחרים

אם זה ציור, או מוסיקה או כתיבה, או כל דבר אחר,

הכי נכון זה לספר על זה לאחרים.

כיצד מספרים היום הכי מהר?

דרך רשתות חברתיות.

וכאן מתחילה ההתנגדות הגדולה

איך לכתוב, כמה לכתוב ומה לכתוב

איך לספר על עצמנו, איך להציע את מרכולתינו וכד'

אך אם ניקח בחשבון שעל מנת שניתן (נמכור כמובן)

את מה שאנו יודעים לייצר לאנשים אחרים

הם צריכים לדעת על כך

ולכן אנחנו צריכים לשתף אותם ובעיקר לתת ערך.

ואז, כשכבר מתקשרים אלינו אנו צריכים לדעת להציג את עצמנו כשורה

לא בצניעות אלא במקצועיות

לספר על הערך שהאמנות שלנו נותנת ולדעת לתמחר

את כל זה אפשר ללמוד.

והכי חשוב לא להניח הנחות.

לא להגיד אם לא חזרו אלי תוך יום כנראה שלא רוצים.

אנחנו לא יודעים איך אדם מתנהל ולא יכולים לקבוע עבורו.

אנחנו צריכים לעשות את העבודה שלנו

שהיא לקדם את הכישרון שלנו ואת המתנה שהבאנו לעולם.

רוצים לדעת איך?

צרו קשר

מזמן לא פגשתי אמן ברמה כל כך גבוהה

הוא למד בבית הספר הכי טובים

יש לו כל כך הרבה ידע וכישרון

אך הוא לא מצליח להעלות תמונות של העבודות שלו

לאינסטגרם או לפייסבוק.

הוא לא הצליח להבין למה הוא לא יכול להעלות אותם

עד שלבסוף הודה שהוא כנראה לא מאמין שהן מספיק טובות.

בתוך התהליך, מתוך זיכרונות הילדות שצפו ועלו,

הסתבר שכילד הוא הציג בכיתה עבודה שלא היתה גמורה לדעתו

ובכל זאת קיבל מחמאות מהמורה,

ואילו אבא שלו תמיד חשב שהוא יכול יותר

שמה שהוא עושה זה לא מספיק טוב.

במהלך החיים הוא אמנם מכר עבודות ואף הציג במקומות חשובים,

אך דאג להדגיש דוקא את המקומות שלא קיבלו אותו,

היכן שקיבל דחיות.

ההבנה שזה הוא בעיקר שדוחה את עצמו,

ושהוא אכן לא מאמין שהוא טוב

חילחלה לתוכו

והוא הסכים לעשות שינוי.

להזכיר לעצמו את ההצלחות ולא את הכישלונות (שיש לכולנו)

להאמין שיש לו הרבה ידע והוא עושה כמיטב יכולתו.

ואז התחילה להשתחרר המועקה הזאת ואי היכולת לפרסם.

הוא התחיל להעלות את העבודות שלו לאינסטגרם ולפייסבוק

והנה משהו מתחיל לזוז.

לעיתים, רק בתהליך מעט יותר עמוק אנו יכולים לזהות

את המעצורים שלנו.

כאשר הם משתחררים, הכל אפשרי.

זהו מני כץ, החבר היקר שלנו, שותף ליצירה, לחיים בניו יורק ולחיים בארץ. מני הלך אמש לעולמו רגע אחרי שירד מהבמה.
אמן אמיתי, אמן רגיש בעל נשמה מיוחדת במינה.
40 שנה אנחנו חברים. ומאז דרכינו לא נפרדו. מוזיקאי שאהב את הביטלס והכיר כל שיר ושיר, ידע לנגן כל שיר. הוא היה זה שהסיע אותנו מבית החולים בניו יורק לבית שלנו בוילג',כאשר הבן שלנו נולד, איתו ועם תלמה חגגנו את ימי ההולדת, את החגים ואת ימי העצמאות.. כמה אתה חסר לנו כבר עכשיו..
העצב על מותך מתחבר לעצב התהומי שאנו חשים ביום הזה..

פרק 35- ד"ר שירלי הרשקו
שמחתי לדבר עם ד"ר שירלי הרשקו מאחר ותחום ההתמחות שלה הוא הפרעת קשב.
הפרעת קשב וריכוז היא התופעה עליה אני שומעת פעמים רבות מהאמנים והיוצרים שמגיעים אלי, לכן היה לי חשוב לשמוע מה היא חושבת על זה. ד"ר שירלי הרשקו היא מומחית בהפרעות קשב ולקויות למידה ומחברת 5 ספרים בנושא זה, בינהם רבי המכר אנשי הקשב וזוגיות קשובה.
אחד הדברים היותר מענינים ששמעתי ממנה הוא ש"אין תכונה כזאת עצלנות"
כולנו נולדים עם סקרנות ורצון ללמוד, הורמון ההנעה שלנו הוא הדופמין.
למי שיש הפרעת קשב חסר דופמין במח ולכן קשה לו להתניע. זה בא לידי ביטוי בדחיינות, טווח קשב קצר, אבדן חפצים, שכחנות, מוסחות, קושי בסדר וארגון עוד.
אחרי שמאבחנים ומטפלים, בעיקר בטיפול התנהגותי CBT ותרופתי אפשר לשנות את הרגלי ההתנהגות ולשפר את מצב הרוח והביטחון העצמי. בנוסף חשוב לעשות ספורט ומדיטציות (וזה בחינם)
אנשים יצירתיים הנולדים עם יכולות אמנותיות לעיתים חשים את הפער בין הפוטנציאל שלהם לבין התוצאות, על כן אף פעם לא מאוחר להתאבחן ולטפל.
כל השאר תוכלו לשמוע בראיון עצמו..

https://mcdn.podbean.com/mf/web/87hvquyuz4j6y2qq/Perek_35_shirli_hershko_-_12_04_2024_147xpzg.mp3

אני שמחה לספר לכם שכיום אני מספקת שירותי פסיכותרפיה גם לעובדי מיקרוסופט.
ולרגל המצב גם לבני/בנות זוג
אם יש לכם חברים במיקרוסופט אנא שתפו!
השיחות יתקיימו בזום ומי שתוהה איך אפשר ליצור סביבה תומכת ואינטימית, מסתבר שיש הרבה יתרונות לשיחה בזום. (רווח מהקורונה)
יש ריכוז גבוה בפנים ובהבעות הפנים, אין הסחות דעת והשיחה יעילה מאד (במידה ואין ילד או בעל חיים שנכנס לתמונה).

היא לא אהבה אודישנים אז היא הקימה תיאטרון משלה ויצרה לעצמה את התפקידים.
כן, זאת דורית פלד הרפז, שחקנית, במאית, כותבת סטנדאפיסטית ומטפלת.
סיימה בית צבי בהצטיינות, בהמשך שיחקה בהבימה ובית לסין, אך כשנאלצה לעבור אודישנים החליטה לכתוב ולביים את עצמה. כך נוצרה ההצגה "נשים מדברות נשים" שהוצגה 800 פעם.
בפרק הזה היא מספרת על הדרך שעשתה כשחקנית ועל הבחירות שלה.
איך פנתה אל חברת הנעורים שלה, ענת ויחד הקימו את התיאטרון. דורית כתבה שיחקה וביימה וענת שיווקה.
בימים אלה יצא ספר שכתבה.
https://mcdn.podbean.com/mf/web/nkbtit/perek_366kjs6.mp3