הורות עם משמעות - שני יעקבי ברמן

מי זאת הנסיכה האמיתית (לא מדיסני:)
שהכי מעוררת השראה בעיני? 👸🏻

הנסיכה יוג'יני, הנכדה של המלכה אליזבת.
היא שיתפה באינסטגרם פוסט אישי ומרגש, ובו חשפה צלקת מניתוח בעמוד השדרה שעברה בילדות.
הפוסט שלה הוא תזכורת מעוררת השראה - לחשיבות של קבלה ואהבה עצמית, גם כשהדברים - לא "מושלמים".
יוג'יני כתבה: " Let's be proud of our scars!" ("בואו נהיה גאים בצלקות שלנו!")

זה מסר חשוב גם לנו כהורים, שמעודד ללמד את הילדים שלנו לאהוב ולקבל את לעצמם - כפי שהם.
הפוסט מכיל מסרים סמויים וגלויים, אבל מה שהכי חזק מבחינתי הוא - הצורך לא להסתיר או לטשטש את מה שהופך אותנו לשונים, אלא דווקא להכיר בכך שהשוני הזה הוא חלק מאיתנו ומהייחודיות שלנו.

יוג'יני היא נסיכה אמיתית – לא כזו שמסתפקת רק בהצגת חיי זוהר, היא בוחרת לחלוק גם רגעים אישיים באמצעות פוסטים שמגלים אומץ, פגיעות, ותחושת שליחות.
מודל אמיתי להשראה.

בתגובה הראשונה הקישור לפוסט - ממליצה להראות לילדים/ות שלכם, ולדבר איתם עליו 💭

ומה לדעתכם המסר הכי חזק שעובר?📣

המלצת צפייה על הסרט השוודי "לשחרר" בנטפליקס 🎬

קשה לי להעביר במילים את העוצמה של הסרט הזה...
בין הסרטים החזקים שראיתי – יצירה עם עומק ורגישות חודרת שמצליחה לגעת בנקודות הכי אנושיות שיש.
הסרט עוסק באמא שעוברת משבר אישי ומנסה להציל את משפחתה מהתפרקות.

עם משחק מדויק ושחקנים מעולים, בעיקר של האמא שאיתה חווים את כל קשת הרגשות, הסרט מצליח להכניס אותנו לעולם מלא מורכבות ונוגע בלב.

סרט אחר - מעורר מחשבה שגרם לי לעצור לרגע ולחשוב על כל מיני חוויות אישיות לרבות ההורות.

בקיצור, ממליצה מאוד לצפות, ותכינו טישו...!

שלישי עם שני, והפעם אישי(:

לכבוד 10 שנות אמהות🥹 מסכמת 10 מסקנות:

1. לני ונרי לימדו אותי יותר על אמהות ממה שלמדתי ב 8 שנות לימודי הדרכת הורים (תואר 1, תואר2, 3 שנים במכון אדלר ועוד...).
2. למדתי שחוויות משותפות אלו הזיכרונות שנשארים- מהעמקה בנושא, הבנתי שהבנות יזכרו בעיקר את החוויות , הנוכחות והזמן המשותף שלנו - מסורות שחוזרות שוב ושוב, טיולים, טקסים, משחקים קטנים, והתגובות שלי למצבים שונים.
3. למדתי להנות מהדברים הקטנים והפשוטים - שמחה אמיתית אפשר למצוא כמעט בהכל - במשחק פשוט, בטיול בגינה או ביער, ואפילו משיחה או מתובנה שעולה בשיחה איתן. אני יודעת שזה הכי קלישאה אבל זה נכון - הדברים החשובים נמצאים ממש לידינו.
4. למדתי שאני יכולה הרבה יותר ממה שחשבתי - האמהות הציבה אתגרים שחשבתי שהם בלתי אפשריים, למדתי בזכותן כמה עוצמות יש בי.
5. למדתי שיש עוד סוג של אהבה שלא הכרתי - אהבה שלא מושפעת מכלום אני אוהבת אותן כי הן הבנות שלי. ללא קשר למעשים שלהן, הצלחות או כישלונות, אהבה שפשוט קיימת, ללא תנאי וללא ציפייה. גם כשיש קשיים או אכזבות, האהבה הזו נשארת יציבה, הבנתי שהיא כנראה הדבר היחיד בעולם שלא ניתן לשבור או לערער.
6. למדתי שלפעמים הכלים הטובים ביותר מגיעים מאינטואיציה – עם כל שנות הלימוד והנסיון שלי כמדריכת הורים... למדתי גם להקשיב לקול הפנימי שלי ולבטוח בו גם אם זה כביכול לא הדבר "החכם" או "הנכון" לעשות. למדתי לסמוך על האינטואיציה שלי, בדיעבד אני מבינה שזה הוביל להחלטות הכי טובות שלי.
7. למדתי שלפעמים, גם לי מותר לטעות – הילדות לימדו אותי שזה בסדר להיות פגיעה, לשתף אותן כשאני טועה ולהתנצל. חשוב לי להעביר להן שכולנו לומדים כל הזמן, בכל גיל.
8. למדתי לא לפחד להביע רגשות – עברתי שנת אֵבֶל מאתגרת. בהתחלה הייתי ממעיטה לבכות לידן, לא רציתי לצער אותן, ואז הבנתי שאני רוצה שהבנות שלי ילמדו שזה לגיטימי להביע כל רגש.
9. למדתי ועדיין לומדת... איך לעזור להן בלי להזדהות - כשאני רואה את הבנות שלי מתמודדות עם תחושות כמו חוסר ביטחון, קשיים חברתיים אני כמובן גם נזכרת בעצמי בגיל שלהן (כמו השיר הנפלא "ילדותי השניה") השיחות איתן והחוויות שהן משתפות איתי, אני לומדת לא להזדהות איתן וליצור הפרדה, זו מיומנות אני עובדת עליה כל הזמן, והיא דורשת ממני לשמור על האיזון בין אהבה גדולה לבין היכולת לשחרר ולסמוך עליהן, ובמקביל ולהשלים עם החוויות שלי.
10. למדתי להודות על המסע – כן להיות אמא זה לא פשוט ויש הרבה רגעים עמוסים, מציפים, אין לי מספיק זמן לעצמי וההורות משתלטת על החיים... ויחד עם זאת אני מודה על כל רגע ואני מלאת הוקרה שהן בחרו דווקא בי להיות אמא שלהן. 🙏❤️

לאיזו תובנה הכי התחברתם?
ולאיזו תובנה משמעותית כהורים אתם הגעתם?

ראש השנה ראשון בלי אבא היה קשה.

במהלך ארוחת החג והברכות במקביל לקושי, הרגשתי שאני לא הכי מחוברת לתוכן הברכות
ווהחלטתי שאני רוצה ליצור טקס אלטרנטיבי (בנוסף).
אבא שלי היה איש עם המון הומור, כל מפגש איתו כלל צחוק גדול -
ורציתי משהו שידגיש את האיכות הזאת.
וכך יצרתי מסורת משפחתית חדשה והומוריסטית(; ברכות אלטרנטיביות עם חטיפים וממתקים 🫣
דוריטוס טבעי - שיהיה לנו הרבה צחוק טבעי
חומוס אחלה - שתהיה לנו אחלה שנה
- fitness
שנעשה הרבה כושר
פסק זמן - שיהיו לנו הרבה חופשות
כיפלי - שיהיה לנו הרבה כייף השנה

אמן שכל זה יתגשם ותהיה לנו שנה טובה יותר🩷
ושכולם יחזרו כבר 🙏

מה המרכיב הכי חשוב בקשר עם הילדים והילדות שלנו?

נוכחות
רלוונטי לכל גיל.

בגילאים הצעירים מינון הנוכחות הוא גבוה יותר
ושילוב של פיזי ורגשי.
ככל שהילדים גדלים - אולי בגלל שהם עצמאים יותר, נדמה לנו שהם כמעט לא זקוקים לנו, אבל זה לא מדויק.
הילדים והילדות שלנו צריכים אותנו בכל גיל, פשוט אחרת.
לבלות איתם ״דייטים״ שקובעים מראש, להגיע לאירועים שלהם, לזכור דברים שחשובים להם, ולהתעדכן מיוזמותינו איך היה? התפתחויות ועוד.

התפקיד שלנו הוא - להיות נוכחים שם איתם באכפתיות. תמיד בכל גיל. כל פעם קצת אחרת.

‎החלק הטוב ביותר ביופי הוא שאף אחד לא יכול להביע אותו במילים״

פחות מ20 דקות נסיעה מהבית יש מקום קסום ומיוחד
ואני מרגישה שלא ממש הצלחתי לתפוס את היופי בתמונה.. 🌸✨

איזו שאלה תפסיקו לשאול
את הילדים ומערכות היחסים שלכם תשתפר?

❓ל מ ה ❓

מילה שבאופן מידי יוצרת תחושת אשמה.
כששואלים למה? זה גורם לצד השני להתגונן וישר להרגיש לא נעים..
אגב זו שאלה שרלוונטית מאוד בבתי משפט כי שם עסוקים בהאשמות.

מה כן? תתאמצו ותחשבו על ניסוח אחר
״פעם הבאה…אני מבקשת ש..״
״ראית שקרה ככה… אתה יכול להסביר מה קרה שנלמד ביחד איך פעם הבא להמנע?״

אגב זה עובד עם כל הסובבים לא רק עם הילדים שלנו… ❤️

בקצרה: עדן גולן אני מעריצה! וממש רוצה לפגוש את ההורים שלך
בהצלחה היום!

באריכות: ואוו! לעדן יש צרוף בלתי אפשרי של קול אלוהי, כישרון ריקוד, כישורי פרזנטציה, יופי, נחישות, חוסן ובטחון עצמי ברמה בלתי ניתנת לתפיסה 🥹

בהדרכות הורים - עולה לפעמים נושא פיתוח החוסן הרגשי אצלי ילדים, ובין השאר אני מציעה להורים לקרוא עם הילדים את משל ״הצפרדע החירשת״ כדי לפתוח נחישות ואת הקול הפנימי למרות רעשי הרקע.
מדהים לצפות מהצד איך עדן מצליחה להיות במיטבה למרות קריאות הבוז שצועקים בעודה שרה, למרות האבטחה הכבדה (לפי השמועות כל נסיעה שלה מלווה ב100 רכבי משטרה לאבטחה), למרות שמשתתפים רבים מחרימים אותה, מתנהגים אליה בתוקפנות ולכמרי מרחפת שם אוירת חרם..

בקיצור 1 - אני רוצה לפגוש את ההורים שלה כדי להבין איך מגדלים ילדה כזאת? ואז כמובן אשתף
את כולכם(:
אז מי יכול לסדר לי לפגוש אותם?

בהצלחה לעדן היום, מבחינתי היא כבר ניצחה 🏆🩷

באיזו שפה אתם מדברים עם הילדים הילדות ושלכם?

יש 5 שפות לאהבה (לפי גרי צ'פמן) כלומר חמש דרכים לתת ולקבל אהבה.

באופן אינטואיטיבי אנחנו מתקשרים עם הילדים והילדות שלנו בשפת האהבה שלנו, אך לעתים קרובות מתברר ששפת האהבה שלהם, היא שונה משלנו. אי הבנות יכולות להיגרם כשאנחנו ההורים מאוד משתדלים להביע אהבה לילדינו (תוך שימוש בשפת האהבה שלנו), אבל גלל ששפת האהבה שלהם שונה משלנו, הם עלולים שלא לקלוט את מסר האהבה שלנו כלפיהם.

אחד הדברים שאני מדברת עליהם עם הורים בפגישות - זה להכיר את הילדים טוב יותר – מה הם אוהבים, מה עושה להם טוב, מה קשה להם?
וכן גם מה שפת האהבה שלהם.

חמש שפות האהבה♥️

שפת המילים 💌
ילדות וילדים שמרגישים אהובים כשהם שומעים מילים מעודדות / הערכה / מחמאות וכמובן שגם המשפט 'אני אוהב אותך' נכלל בשפת המילים. כדאי מאוד, לשמור על אותנטיות ולהשתמש במלים בכנות ובכוונה, לא לשכוח להחמיא על הדרך ולא רק על המטרה.
דוגמאות למשפטים: "אני מאוד גאה בך שניסית", "מה הייתי עושה בלעדייך - כל כך עזרת לי!"
חשוב לציין שילד ששפת האהבה שלו היא שפת המלים, יהיה רגיש יותר גם לביקורת מילולית בעוצמה גבוהה יותר. אם הילדה מקבלת וסופגת אהבה באופן הכי עוצמתי באמצעות מילים, אז כנראה שגם מילים קשות וביקורת עלולות להותיר בה צלקות.

שפת זמן איכות⏰
מדובר בהבעת אהבה באמצעות הקדשת זמן פרטנית וייחודית לילד או הילדה. ילדים שהשפה המרכזית שלהם היא שפת זמן האיכות, מרגישים אהובים כשמפנים להן זמן לבד שבו הם מקבלים תשומת לב בלעדית בפעילות משותפת (ללא אחים / טלפון נייד וכו').
דוגמאות: הליכה משותפת ושיחה, ליקוט צדפים בים - שטיפתם והכנת צנצנת מזכרת מהפעילות, הכנת עוגיות/עוגה וכדומה

שפת המגע הפיזי🫶
מרגישים אהובים כשהם מקבלים מגע גופני, שמעניק להם תחושת בטחון.
דוגמאות: נשיקות, חיבוקים, כשעוברים ליד הילד מניחים לו יד על הכתף/ראש, להזמין את הילד/ה לשבת על הברכיים ליטופים וכו', משחק החיבוקים: חיבוקים בעוצמה לפי בחירת הילד או הילדה (חלש / חזק / בינוני), משחק שבו כל אחד מהמשתתפים צריך לנחש צורה או מילה שכותבים להם על הגב וכדומה.

שפת המתנות🎁
זוהי שפה "טריקית" במיוחד לאור תקופת השפע בה אנו חיים, בגלל שלעתים קל לנו להעניק מתנה במקום להקדיש זמן, מאמץ או מלים טובות, אבל זו לא תהיה בהכרח השפה שמקבל המתנה מפרש כאהבה. אם זיהיתם ששפת האהבה של הילד שלכם היא שפת המתנות, הקפידו להעניק להם מתנה אישית שמדויקת לו, זה לא חייב להיות גדול, ענק או גרנדיוזי וזו לא חייבת להיות מתנה חומרית, זו יכולה להיות גם חוויה מיוחדת שאתם מזהים שהוא ישמח לקבל.
דוגמאות: אם הילדה אוהבת לצייר, ניתן לקנות לה צבעים מקצועיים, כך, אנו מראים לה אהבה, תמיכה ועידוד בתחביב או בכישרון שלה. מתנה יכולה להיות גם חוויה או פעילות משותפת עם לדוגמה, טיול לאטרקציות, ביקור משותף בפארק מים עם מתקנים או השתתפות בסדנאות יצירתיות, רגעים כאלו יכולים ליצור זיכרונות ילדות מרגשים.

שפת שירותים ועזרה🆘
מבוגרים וילדים כאחד מרגישים אהובים כשעושים עבורם דברים, חולקים איתם בנטל וכדומה. מבוגרים רבים מעריכים במיוחד את השפה הזו, במיוחד כשמגישים להם עזרה עם עומס מטלות היום-יום (לאו דווקא דברים שהם מתקשים לעשות בעצמם) בעוד שילדים מרגישים אהובים כשמציעים או מגישים להם עזרה בפעולות שהם מתקשים לעשות בעצמם, זה גורם להם להרגיש שתומכים בהם בהתמודדות עם אתגרים וקשיים.
דוגמאות: עזרה בהכנת שיעורי בית/סידור התיק, החדר וכד'
שימו לב שעם ילדים שאוהבים לקבל אהבה בשפת שירותים ועזרה, יש להיות עם האצבע על הדופק ולהימנע ממצב של פינוק יתר ושירותים מיותרים.

אז זיהיתם את שפת האהבה שלכם ושל הילד/ה שלכם? ☺️

היום פגשתי את הדס, חברה מהשכונה
היא אמרה לי: ״היום יום בשואה אני רוצה לספר לך משהו על סבתא שלי, את יודעת שגם אני כבר סבתא?״

הדס הראתה לי את הטבעת הזאת וסיפרה לי שסבתא גרטרוד שלה הייתה במחנה ריכוז בהונגריה, וזו טבעת הנישואין שלה.
את כל התכשיטים שלה היא נאלצה לתת לנאצים חוץ מהטבעת הזאת.
סבא של הדס שהיה חייט תפר לה כיס פנימי במכנסיים והיא הצליחה להסתיר את הטבעת.
הטבעת הזאת עברה איתה הכל (הזוועות והשמחות)🥺

לפני שסבתא שלה נפטרה היא נתנה לה את הטבעת נישואים שלה - וביקשה שתענוד אותה כדי שתיזכר בה בכל יום ולא תשכח אותה.
גרטרוד - היום עוד אנשים שמעו את סיפור הטבעת כמו שרצית ❤️

כמעט כל הורה שאני פוגשת אומר לי שהורות זה התפקיד הכי משמעותי בחייו, אבל האם פעם עצרתם לחשוב מה הילדים שלנו יזכרו עוד 20-30 שנים מהילדות שלהם?

לדעתי חשוב שהורים ישקיעו מחשבה בבניית זכרונות הילדות של ילדיהם!

למה בעצם?
זכרונות ילדות הם תשתית בסיסית לבריאות הנפשית, לא סתם בכל טיפול פסיכולוגי מדברים על התקופה הזאת...
אנחנו יכולים להחליט שאנחנו משקיעים מחשבה במה הילדים שלנו יזכרו בהמשך, מה יכנס לתיבת הזכרונות שלהם שתלווה אותם לכל החיים.

הכנתי לכם כמה רעיונות😊

נתחיל במה הם פחות יזכרו?
בעידן השפע העכשווי המתנות החומריות פחות משמעותיות, נכון שיש ההתרגשות ראשונית מקבלת המתנה אבל בטח שמתם לב שהיא חולפת די מהר.

אז מה הם כן?
🔹את הזמן שהשקענו בהם אחד על אחד (לבד ובלי האחים)
🔹את האווירה המשפחתית והמודלינג של ההורים
🔹רוטינות שחזרו בכל יום, כמו - כמו איך הם התעוררו ואיך הם הלכו לישון
🔹חוויות מיוחדות וחופשות משפחתיות
🔹מסורות משפחתיות

מה הילדים שלכם יזכרו משנות הילדות שלהם?

אחת המסקנות שלי מההורות האישית שלי - היא שהילדים שלנו הם המורים הכי טובים שלנו.

התמימות, ומשהו בדרך שבה הם רואים ומפרשים את העולם, אם רק נאפשר ונשים לב זאת יכולה להיות ההשראה הכי חזקה ומשמעותית שלנו.
השבוע שיחקתי את נרי (בת 5) במגנטים – היא בנתה מתנ"ס, ומלון. אחר כך- אותו מגנט הפך להיות טלפון שאיתו היא דיברה איתי, ובהמשך המגנט הפך למיטה לשתי דמויות פליימוביל, ולקראת סוף הערב הוא הפך לתחתית לכוס שוקו.
נפעמתי מהיצירתיות והגמישות המחשבתית שלה
יש לי כל כך הרבה מה ללמוד ממנה.

מה אתם למדתם מהילדים שלכם לאחרונה? 🌸