אישה בתנועה - פילאטיס נשי, הריון והכנה ללידה

מה הקשר בין בטן רופסת, כאבי גב תחתון ודליפות שתן?

כולם קשורים בטכניקת נשימה לקויה.
מה הכוונה ״לקויה״? סגנון החיים היושבני שלנו מוביל לניוון וקלקול התפקוד הטבעי של הליבה.

איך אפשר לדייק את הנשימה בשיעור?
1- *שימי לב שהקשת בגב התחתון נשארת טבעית- זה מאפשר לליבה לפעול באופן המיטבי*
מתאמנים רבים מפצים על קושי נשימה או יציבה לקויה בנשימה מתוך הנעת עמוד השדרה. הקשת בית החזה בשאיפה, גלגול אגן לppt בנשיפה. הפיצויים הללו גרועים ומובילים לכאבים. למדי אותם לשכב כבדים ורפויים על המזרון ללא תנועת עמ״ש בזמן הנשימה

2- *בזמן השאיפה- שחררי את רצפת האגן והרגישי איך הבטן מתרחבת*
כמו שבעת ניפוח בלון, הבלון, כן כן, מתנפח! (לא ראית את זה בא)- כך גם בשאיפה, כל חלל הבטן והחזה מתרחב. הנחי את המתאמנים.ות להרפות את החזה, הבטן והסוגרים בשאיפה.

3- *בזמן הנשיפה- הדקי בעדינות את הבטן התחתונה והוציאי אוויר באיטיות-זה יאפשר לנשימה לקרות מהליבה*
תרגלי עם המתאמנים סיבה ותוצאה. הנשיפה צריכה לקרות כתוצא מהידוק הליבה. מתאמנים רבים שוכחים מהליבה ומשקיעים בהוצאת אוויר חזקה מהפה, זה פיצוי וזו טעות. למדי אותם להחזיק את האוויר לרגע אחרי השאיפה, לשחרר אותו בעדינות בנשיפה מתוך הידוק הליבה.

אתן מצליחות להכניס תרגול נשימה בשיעור? אם כן איך?

What links between back pain, urinary leakage, and weak core- #pregnancy #yogainstructor #doula #pilatesinstructor #pilatesteacher ##pregnancy #yogainstructor #doula #pilatesinstructor #pilatesteacher #pilatesteacher #pilate #yoga #womenshealth #femininepilates #postpartum #pregnant #diastasisrecti #pain #backpain #lowerbackpain #pelvicfloor #posture #core #transverseabdominis #sholder #stability #stabilitytraining #diastasisrectiexercises #pelvichealth #pelvicpain

Hi colleagues

For all of the Pilates and yoga teachers here who work with pregnant women and don’t really know the important facts, I’m teaching coaches how to train pregnant women, and this time-

how to do perineal massage!

Watch it, and explain the trainees how and why it’s so important to do before delivery!

Hope I helped some of you!
Short in the first comment

Einav

תקצרי.

ח"כ דוד ביטן: "אני מבקש תקצרי, את חוזרת על עצמך", דודתה של כרמל גת: "סליחה, שנה הם שם, אי אפשר לקצר" מוזמנים למצוא אותנו ברשתות החברתיות:אתר הערוץ – https://www.knesset.tvפייסבוק – https://www.facebook.com/KnessetTvX - https://twitter.com/KnessetTאינסטגרם - ...

כתבה קוקו אחות של ג׳וני:

היי
למרות הקושי שלנו לעבור לשלב ההנצחה של המשפחה היקרה שלנו.., אנחנו מנסות לאט לאט למצוא דברים קטנים שאנחנו כן מסוגלות לעשות.
בחרנו לעשות בירה על שמו של ג׳וני ושל המשפחה.
JOHN BEER 🍺
בתור אדם שאהב כל כך בירה, בשר חברים ואת האדמה.., חיפשנו בירה שעשויה מחיטה ישראלית שמקורה ב 90% מהנגב המערבי היפה שלנו.. החיטה שגם ג׳וני עסק בגידולה😔
הבירה היא בירת חיטה של אלכסנדר, בירת בוטיק טעימה מאוד (באמת!!).
הכנו תוויות חדשות לבירה וכמו שתוכלו לראות, הן בהווייתו של ג׳וני ושל משפחתנו. בתווית האחורית, יש קוד qr עם הכותרת ״לסיפור של ג׳ון״.
אם תסרקו אותו (פשוט מאוד דרך המצלמה של הטלפון), תוכלו אתם וכל מי שיהיה ברשותו בקבוק בירה של JOHN BEER 🍺, לראות את הדף המספר בקצרה על האנשים שהיו.

בנוסף, מצורף לינק להזמנות.
נשמח מאוד אם תטעמו, תהנו ותפיצו לחברים, מכרים ואנשי ברים שאתם מכירים.
אמן שנצליח שהבירה תהיה קיימת לאורך זמן ולא רק כמהדורה מוגבלת.
תודה רבה ובהרבה אהבה
בנות סימן טוב🤍💔

אנחנו מזמינות אתכם להצטרף אלינו ולהרים כוסית לזכרם ובשבילם 🥹

לפרטים נוספים >> https://bit.ly/JOHNBEER_INFO
להזמנת בירה >> https://forms.gle/jpN6HebJ8v4X6p4Q6

יומולדת שמח לשלושת הילדים♥️ 4,6,35
אוהבת אותם

Something I thought and wanted to share
Yesterday I took my daughter to gymnastics, and it got me thinking. I’m talking about urinary leakage among girls.

Gymnastics is a fantastic sport, I really believe so, as a former gymnast and coach. It gives kids a real sense of power, high ability, and confidence in their bodies.

That said, there’s something we need to keep in mind about sports or dance classes - the high pressure it can place on the pelvic floor, as a result of high demands on the rest of the body (intense abdominal work, jumps, and landings).

It’s important to raise awareness with our daughters - to ask if they experience leakage, like when landing from a high jump, and check their leotard and underwear before laundry to see if there’s urine stains from the exercise. I teach young athletes how to engage their pelvic floor correctly because do many girls in high-intensity sports suffer from pelvic floor dysfunction. I know it from personal experience, and that’s why it’s important to me to raise awareness. If you raise awareness you definitely *can* teach them how to use their pelvic floor properly and avoid overworking their abdominal muscles.

I’m a Pilates trainer specializing in women’s life cycles, pregnancy and postpartum trainer, and pelvic floor rehabilitation through movement. I’d be happy to answer any questions, and of course, you’re welcome to join my classes.
Einav

Our golden amazing tree:)

What do you think at my new flayer?
join me to classes! Ithaca NY

החולשה.
החולשה התחילה לפני שבועיים. הלכתי לרופאה כדי לבדוק, חולשה, שינויים חריפים במצב הרוח, היא אמרה-תשמעי, מתקרב הanniversary של ה7/10. בואי נניח שזו סיבה די טובה לחולשה.

לפני שבועיים הייתי באיקידו. זה שהתחלתי לזכר תמרילה האהובה שלי. הלוחמת האמיצה עד לרגע האחרון שלה. שלהם. סיימתי את האימון ובדרך החוצה החלפתי כמה מילים עם המורה שלי. סיפרתי לה על הפיגוע, אחד מהם, כבר לא זוכרת. היא אמרה בתגובה - אם הייתי פלסטינאית גם אני הייתי עושה פיגוע.

לפני שבועיים הייתי באגם עם הילדים. פגשנו איש נחמד, לא צעיר, שוחה באגם, מתלהב שאני עולה עם שני הילדים על הסאפ. שאל מאיפה אני, אני כהרגלי בשנה הזו באיתקה מיישירה מבט לתוך העיניים ואומרת-ישראל. הייתה לנו שיחה נעימה, הוא הזמין אותי בידידותיות לעקוב אחריו בפייסבוק. עקבתי. יום למחרת מפרסם פוסט אנטישמי על זה שהיהודים מייללים ומתקרבנים כבר אלפיים שנה.

לפני שבוע סיימתי שיעור בקולג׳, הלכתי למרצה, שאלתי אם היא יודעת מה קורה פה מבחינת אירועי זכרון ל7/10. היא פתחה מחשב, הכל בענייניות, מצאה לי מה האירועים-הייתי מתחילה מזה, אמרה לי.

כל אינטראקציה עם משהו שקשור, שנוגע, שמתקרב, שמסמן, שובר לי את החומות המאוד שבריריות שבניתי בחודשים האחרונים. מחקתי פייסבוק, הפסקתי להסתכל על התמונה של תמרי וגוני שיושבת לי בסלון, שקעתי בלימודי תואר שני, אני יודעת, אני נשבעת שאני שומעת אותה - שהיא הייתה אומרת לי איזה אלופה אני שאני עושה את זה ודי לחשוש.

אבל כל אינטראקציה כזו מחבלת לי בניסיון לחיות כאילו לא היה 7 לאוקטובר.

ועכשיו שהוא מגיע ואני בקושי מצליחה להרים את עצמי מהכיסא-למיטה-לשולחן-למטבח-למיטה, אני מבינה שעברה שנה. שנה שנה שנה שנה שנה מהבוקר הזה שקמתי מאוחר כי עמית פרגן לי וקמתי לריח של הפנקייקים וכבר הייתי מוכנה לארוחת שבת כיפית כשעמית תפס אותי ואמר לי-את ערה? את מרוכזת? יש לי משהו לספר לך.

וכל מה שעבר מאז השנה הזו בגלים של שוב מתח ומתח יורד ושוב מתח ומתח יורד וכל גל כזה של לקנות כרטיס לארץ להגיע לארץ לא לדעת אם אצליח לחזור לילדים בזמן לחזור לתוך אנטישמיות גואה בעולם להעביר שנה בתוך כהות חושים וסחרור להתמיד בלקום בבוקר להתמיד בלקלח ילדים להתמיד בלנעול נעליים לתכנן שוב טיסה לארץ ושוב להתמודד עם מה יהיה אם לא נצליח לחזור ובסוף רגע לפני הטיסה איומים מתימן ולבנון ובורחים מהארץ . וזה החיים מאז ה7. ועברה שנה. ואני מתגעגעת אליך ככ ככ ככ ופשוט לא מאמינה שעברה שנה. פאקינג שנה. אלה בעזה שנה. אלה מתים שנה.

מחר הanniversary, איך אתם מתכוונים לחגוג את האירוע?

Hi mamas!
I’m Einav:)
I wrote here some about my Pilates classes.

I’m now starting my new business- Pilates studio for the feminine cycle(: at my living room 🙂
Because of the fact that Ithaca is known for its community, I thought about a great way to let you know me better:

Lecture about pelvic floor:
explainings, physical training, for free, just an opportunity for you to know better your pelvic floor- and me:)

My kids are going to bed around 7:30 so we could do it between 8:30-10pm.

So - Will you join me for to hear and learn about your pelvic floor, small practice and a glass of wine?

Wednesday 10/9 8:30 pm.
For everyone who want to learn about pelvic floor.
PM me!

Einav

That’s us

מאיה קדם, מאיולי, אחות של תמרי:
(עכשיו אפשר לשתף את הפוסט המקורי)
Maya Kedem

———-———————————————————-
“אתמול ספרתי 26 חורים בדלת של הממ״ד בבית השרוף של המשפחה שלי. זה לא שלא הייתי שם כבר אבל אתמול ממש ספרתי. עמדתי מול הדלת השחורה ונגעתי אחד אחד בחורים שמהם יצאו הקליעים שהרגו את תמרי שלי ואת ג׳ון.
אתמול עשיתי עוד סיבוב בבית השרוף של המשפחה שלי. שרוף עד עפר. כמו משרפה. כל מה שהיה בתוכו שניתן לפענוח כבר מוין ונערם. כולו קונסטרוציה. מבנה. אין זכר לחיים שהיו.

נכנסתי לממ״ד של המשפחה, שהוא גם החדר של הילדים, החדר היחיד בבית שלא נשרף. זירת הרצח וההפקרה, לוע השטן, אבל גם החדר עם הכי הרבה זֵכר. טיפסתי דרך החלון ונישקתי את הדם של האהובים שלי, שעדיין נמצא על הקיר. הדם הזה ככ יקר. טיפסתי על מיטת הקומותיים של הבנות (ארבל למעלה, שחר למטה. שאלתי את נועה) וקילפתי מהתקרה חמישה כוכבים זוהרים בחושך. כשעליתי על המיטה ראיתי עוד יותר מקרוב את הפיח שמילא את כל החדר. כל מה שהיה לו שטח פנים – התמלא באבק שחור שרוף. גם הכוכבים.
בתוך הממ״ד ספרתי 16 חורים על שידת הבגדים והארון של הילדים שהיה מול הדלת. איפה פגעו העשרה הכדורים הנוספים.

זוקו הכלב של ג׳ון ותמרי שהיה עם המשפחה בתוך הממ״ד וניצל, שעכשיו הוא איתנו ואנחנו איתו, הסתובב מחוץ לבית השרוף עד שהתיישב איפה שהייתה דלת הכניסה של הבית. ישב דקות ארוכות על האפר ושמר.

בחלקת הקבר היפה והפורחת נישקתי את חמשת האבנים עם השמות של המשפחה. נועה שלי וקוקו ועמית האחיות של ג׳ון הקריאו דברים יפים, דייקו את הבלתי ניתן לדיוק. אני לא הקראתי כלום. קראנו תהילים לפי האותיות של כל המשפחה. 27 אותיות. וגם אשת חיל לתמרי וקרול. זוקו הכלב קפץ על החלקה שהיא סוג של אדנית גדולה והתיישב בתוכה כמו שהוא תמיד עושה כשאנחנו מגיעים לשם. ואז נשכב. נח עם כל המשפחה.

בדרך הלוך לקיבוץ שמענו קלצ׳קין לא הזה הארוך הזה של רלוונט, עם איזה מומחה להסכמי אוסלו. והוא דיבר ודיבר ולא לגמרי הקשבנו כי כבר הגענו לחלק בכביש שמרגישים את החריצים של הטנקים ואז נהיה מן דרואון כזה קבוע בדרך, מן טון נמוך של בחילה שמלווה את הנסיעה. אנחנו עוברים את המיגוניות המחוררות עוברים את האיזור של המסיבה, עוברים את השלטים של הקיבוצים שכל השנים חלפנו על פניהם, מישהו הדביק עליהם מדבקת פרח אדום וחשבתי שהצורה של הפרח טובה. עוברים את הכיכר שפעם היה בה שלט של תמרי של הקמפיין. יש עליו שלט חדש אבל אני מזהה מאחורה את הקונסטרוקציה שאבא בנה. היא עדיין שם.

כשהגענו הביתה נשכבתי על המיטה וזוקו בא אליי כמו שתמיד. הוא התיישב לידי ממש בגובה של הכרית ושם עליי ראש. האדמה של הקבר, האפר של הבית, על המיטה בתל אביב. ליטפתי ונישקתי אותו חזק. הוא האחרון שנישק וליטף.
בערב יונ הלך לעבוד והוצאתי את זוקו ואת עצמי לטיול ברחובות פלורנטין המטונפת. עמדנו ביחד ברמזור כמו כולם, וכשנמאס לי לחכות עברתי באדום.”

כמה מילים עוד אפשר להגיד עליהם?
תמרי, ג׳וני והילדים. לב אחד ענקי ענקי ענקי. אור ענקי ושמח.

אני מרגישה שכל מילה שאומר היא כבר יותר מדי אבל הכאב והגעגוע שורטים מבפנים. והינה עוברת שנה. שנה. לא מאמינה.

אני חושבת הרבה על למה כשאני כותבת על תמרי אני כותבת בעיקר עלי. הרגשות שלי כלפיה, מה היא הייתה בשבילי. ואני לא יודעת למה זה ככה. אני רק חושבת שכשחווים אהבת אמת, היכרות בעיניים עצומות וחיבור אמיתי של הלב, זה יכול להסביר. שכל פעם שאני עומדת לכתוב עליך אני מסיימת בלכתוב על מה היית בשבילי. מה עשית בשבילי. מה גרמת לי להרגיש.

תמרי הייתה אישה מדהימה. מלאת חכמה ופיקחות, מלאת יוזמות, עם תפיסה אמיתית של שלום בין האנשים, אם אופטימיות ואמביציות. כל זה והרבה הרבה יותר מזה, באמת, לא בהגזמה כי היא מתה. היא הייתה מגיעה למקום ויוצרת עולם.

אבל בשבילי היא הייתה קודם כל תמרי, תמרי שלי, שהיה לה תפקיד יחיד ומיוחד בחיים שלי.
ואף אחת, ואף אחד, לא יוכלו להיות מה שאת כבר לא תהיי.

כמה את חסרה כאן. המוות שלך מסמל לא רק את אתכם, אלא קץ תקופה. מי יודע אם אי פעם נאמין שוב.

אני רק יודעת דבר אחד. שהקול שלך בראש שלי כל הזמן. שאין דבר כזה לאבד תקווה. אין מילים כאלה בלקסיקון. יש עשיה. ומטרה. וערכים. עם החיוך המתוק הזה שלך שלא משנה כמה ניסית להראות קשוחה, אי אפשר היה לעמוד בפני הלחיים האלה. והעיניים שמצטמצמות כמו סינית.

אני מחכה שתתני לי אישור לוותר, אבל עד אז אני מתכוונת להמשיך את המורשת שלך- לעשות, ולא לאבד תקווה.

אוהבת אותך עד אינסוף
מתגעגעת בכל תא בגוף שלי
Tamar Kedem