Ifat Yoga

בין המצוי לרצוי

בדיוק פגשתי חבר שעזב עבודה, וכרגע הוא מתחיל לעבוד שוב בעבודה אחרת.

הוא סיפר לי שהחלום שלו הוא להגיע למצב שבו הוא לא מנוהל על ידי אף אחד - לעבוד מבית קפה, מול המחשב, עם הסיגריה שלו, לעבוד באינטרנט, להרוויח טוב ולהיות יעני "חופשי".

וניסיתי להעביר לו משהו שחשבתי עליו תוך כדי השיחה - שגם אם הוא יגיע בדיוק לשם, זה לא אומר שפתאום לא יהיה חסר לו כלום.

וזה בעיניי משהו שחשוב להבין על החוקיות שאנחנו חיים בתוכה: יש בה חיסרון.

לא חיסרון במובן שמשהו לא בסדר, אלא במובן שתמיד יש משהו שאיננו. תמיד יש מרחק מסוים בין מה שיש לבין מה שהיינו רוצים שיהיה.

אנחנו יכולים למלא חיסרון אחד - ואז, אחרי זמן, הוא כבר לא יורגש באותה עוצמה, ומשהו אחר יתפוס את המקום שלו. השגנו את מה שרצינו, התרגלנו אליו, והוא כבר לא ממלא אותנו כמו בהתחלה. ואז הרצוי זז שוב.

וזה קורה בכל מקום. בכסף. בזוגיות. בעבודה. בגוף. בהצלחה. אפילו בדברים הקטנים.

יש בנו תנועה מתמדת בין המצוי לרצוי.

וזה אולי הדבר שאנחנו כל כך מנסים לברוח ממנו - התחושה הזאת שמשהו חסר.

אבל אולי החיסרון הוא לא תקלה במערכת. אולי הוא חלק מהמערכת. חלק מהחוקיות של החיים כפי שאנחנו חווים אותם.

ולכן כנראה שאין נקודה שבה נגיע, ואז סוף סוף לא יחסר לנו כלום. גם כשהמקום שחסר יתמלא - מתישהו משהו אחר יכול להתרוקן. והרצוי יופיע שוב.

וזה לא אומר שלא נרצה. ברור שנרצה. נרצה יותר, נרצה אחרת, נרצה להתקדם, להשתנות, להשיג.

אבל אולי יש ערך גדול בעצם ההבחנה בחוקיות הזאת שאנחנו יושבים בתוכה. אנחנו לא באמת יכולים לשנות את החוקיות הזאת, אבל אנחנו כן יכולים לזהות אותה.

לשים לב לרגע שבו אני שוב בטוחה שאם רק אגיע לשם - משהו ייפתר. להבחין בזה שהחיסרון שוב הופיע, שהרצוי שוב זז, ושזה לא בהכרח אומר שמשהו לא בסדר.

ואולי דווקא בתוך ההבחנה הזאת נפתח פער קטן. פער שבו אפשר לעשות משהו אחר. לפתח יחס אחר למה שחסר, למה שאנחנו רוצים, ולמרחק שבין המצוי לרצוי.

כי אולי לא נוכל לשנות את החוקיות. אבל ברגע שאני מזהה אותה - אני כבר לא חייבת להיות מופעלת ממנה באותה צורה.

בתקופה האחרונה, גם בארץ וגם בחו"ל, גם בריטריטים וגם סתם במפגשים עם אנשים, אני מוצאת את עצמי נחשפת שוב ושוב לסיפורי חיים.

אנשים שסוחבים המון על הגב. אנשים שמבחוץ נראה שהכול אצלם בסדר - יש עסק, משפחה, כסף, חיים שנראים טוב… טה-טה-טה. אבל כשמתקרבים קצת, מגלים כמה בדידות, כאב, פחד ועומס יש מתחת לפני השטח.

וזה גורם לי להרגיש שהייאוש הוא משהו שאנחנו פוגשים בכל מקום, והוא רק הולך וגדל.

ואני לא חושבת שזה קורה סתם. אולי יש משהו שמבקש לדבר איתנו דרך כל החסר הזה. משהו שמבקש שנעצור, שנקשיב, שנשאל שאלות, שנבין מה צריך להשתנות.

ומתוך הלימוד שלי אני לומדת להסתכל על הדברים דרך עוד משקפיים. לראות שגם המקומות הכואבים והחסרים בחיים שלנו יכולים להיות חלק מתהליך. שהם יכולים להזיז אותנו, לפתוח משהו, לגרום לנו ללמוד, להתפתח ולגדול.

אולי דווקא מתוך החורים האלה אנחנו מתחילים לשאול שאלות שלא היינו שואלים אחרת.

ואולי השאלה היא לא רק איך אנחנו יוצאים מהייאוש, אלא מה הוא מבקש מאיתנו לשמוע/להבין.

רק סיימנו ארבעה ימים בסיני... ועדיין קשה למצוא את המילים.

יש פה משהו שעובד על הלב, על הראש ועל הגוף.. השקט, הפשטות, האנשים והים.
קשה להסביר, קל להרגיש.

זה תמיד מזכיר לי, שכל מה שצריך זה פשוט לצאת רגע מהשיגרה. לרגע.
כי החיים אף פעם לא עוצרים, אנחנו אלה שצריכים לעצור לכמה ימים.

אם גם אתם מרגישים שאתם צריכים אוויר -
זה בדיוק בשבילכם.
ארבעה ימים בסיני יכולים להספיק כדי לחזור עם הרבה כוח.

חוזרים דרומה 🐳
📍 סיני | 19.8-22.8

ארבעה ימים של:
ים כחול וטורקיז
טיול בהרים המדבריים
אוכל טוב ומלא
יוגה ותנועה, מדיטציה, כתיבה, תאי מסאג
מקום לנשום, להירגע ולהיות
בלי לחץ. בלי לרוץ לשום מקום.
רק להיות.

למי זה מתאים?
לאנשים שאוהבים אנשים, למי שרוצה להניע את הגוף והנשמה, למי שמתגעגע לשמש, ולמי שרוצה פשוט לעשות טוב לעצמו 🦋

💌 אם זה מדבר אליכם, תגיבו "אני".

באלך תאריך אחר?
ריטריט שבת 15.8 | שדות ים

תעשו לעצמכם טובה, קחו כמה ימים לעצמכם.

מחכה לכם,
יפעת

חיפשת ריטריט במחיר שלא משאיר התלבטות?
הנה הוא:

ריטריט יום לצאת מהשגרה,
לאוורר את הלב,
ולנשום קצת אחרת.

🌿 שדות ים | שבת 15.8

ניפגש במרחב יפהפה שקט וקסום, שתי דקות מהים,
מרחב עטוף טבע שמזמין להאט ולהניח את היום-יום בצד.

בתקופה שבה הכול מרגיש קצת עמוס,
זו הזמנה לעצור רגע,
להחליף אוויר, לפגוש אנשים טובים,
ולמלא קצת מצברים.

מה יהיה לנו שם?
🌸 יוגה ותנועה
🍃 שיח
🌊 מדיטציה ונשימה
☀️ תאי מסאג
✍️ סדנת כתיבה
🥗 אוכל טעים ומפנק
🌿 זמן של נחת

תגיבו ״אני״ ואשלח לכם את כל הפרטים.

יפעת 🌻

באלך לרדת ולא לבד?

בתקופה הזאת, יותר מתמיד, יש מקום אחד שמחזיר לפרופורציות - סיני ✨

יש רגעים שכל מה שצריך זה פשוט לצאת רגע מהשגרה. לנשום אחרת. ולהרגיש שוב איך זה כשיש יותר מרחב ופחות עומס.

חזרנו קבוצה משם רק לפני שלושה שבועות, ואני הייתי שם כבר לא מעט פעמים בשנה האחרונה.

יש שם משהו שעובד על הלב, על הראש ועל הגוף - השקט, הפשטות, האנשים והים. קשה להסביר, אבל קל להרגיש.

אז החלטתי לפתוח את זה גם לכם.
📍 סיני | 29.7-1.8

ארבעה ימים של:
ים כחול וטורקיז
טיול בהרים המדבריים
אוכל טוב ומלא
יוגה ותנועה, מדיטציה, כתיבה, תאי מסאג
מקום לנשום, להירגע ולהיות
בלי לחץ. בלי לרוץ לשום מקום. פשוט להיות - ביחד.

למי זה מתאים?
לאנשים שאוהבים אנשים, למי שרוצה להניע את הגוף והנשמה, למי שמתגעגע לשמש, ולמי שרוצה פשוט לעשות טוב לעצמו 🦋

💌 אם זה מדבר אליכם, תגיבו "אני".

באלך תאריך אחר?
ריטריט שבת 15.8 | שדות ים

מחכה לכם,
יפעת

פחד הוא חלק בלתי נפרד מהחיים.

במעבר האחרון שלי היו לי כל מיני חששות, מחשבות ופחדים. וכל פעם אנשים ניסו להגיד לי: "אל תפחדי", "קחי את זה בקלות", "יהיה בסדר".

אבל אין צורך לסתום את הפחד או להתעלם ממנו. פחד, דאגה או חיסרון שאנחנו פוגשים הם חלק מהמערכת שלנו. לפעמים דברים קשים לנו, לפעמים אנחנו עוברים שינויים שמערערים אותנו - וזה חלק מהדרך.

אני יודעת שיהיה בסדר. אבל זה לא אומר שאני לא יכולה לפחד בדרך.

דווקא המקומות האלה שאנחנו פוגשים בהם פחד, חוסר ודאות או קושי - הם הרבה פעמים המקומות שמזמינים אותנו להתפתח ולגדול.

החיסרון, הפחד או המשברים שאנחנו פוגשים בחיים לא תמיד מגיעים רק כדי שניפטר מהם, אלא יכולים להיות הזדמנות להתפתחות, לצמיחה ולגדילה באמונה.

לפעמים דווקא כשאנחנו לא מצליחים להחזיק הכול לבד, נפתחת אפשרות ליצור קשר עמוק יותר עם בורא עולם, עם האמונה, ועם ההבנה שיש משהו שמלווה אותנו גם בתוך אי הוודאות.

הפחד לא תמיד בא לעצור אותנו. לפעמים הוא בא להזמין אותנו לגדול.

חיפשת ריטריט במחיר שלא משאיר התלבטות?
הנה הוא:

ריטריט יום לצאת מהשגרה,
לאוורר את הלב,
ולנשום קצת אחרת.

🌿 שדות ים | שבת 11.7

ניפגש במרחב יפהפה שקט וקסום, שתי דקות מהים,
מרחב עטוף טבע שמזמין להאט ולהניח את היום-יום בצד.

בתקופה שבה הכול מרגיש קצת עמוס,
זו הזמנה לעצור רגע,
להחליף אוויר, לפגוש אנשים טובים,
ולמלא קצת מצברים.

מה יהיה לנו שם?
🌸 יוגה ותנועה
🌊 מדיטציה ונשימה
☀️ תאי מסאג
✍️ סדנת כתיבה
🥗 אוכל טעים ומפנק
🌿 שיח וזמן להיות

תגיבו ״אני״ ואשלח לכם את כל הפרטים בפרטי.

יפעת 🌻

גם לך באה הפסקה מהכל?

בתקופה הזאת, יותר מתמיד, יש מקום אחד שמחזיר לפרופורציות - סיני ✨

יש רגעים שכל מה שצריך זה פשוט לצאת רגע מהשגרה. לנשום אחרת. ולהרגיש שוב איך זה כשיש יותר מרחב ופחות עומס.

חזרנו קבוצה משם רק לפני שלושה שבועות, ואני הייתי שם כבר לא מעט פעמים בשנה האחרונה.

יש שם משהו שעובד על הלב, על הראש ועל הגוף - השקט, הפשטות, האנשים והים. קשה להסביר, אבל קל להרגיש.

אז החלטתי לפתוח את זה גם לכם.
📍 סיני | 29.7-1.8

ארבעה ימים של:
ים כחול וטורקיז
טיול בהרים המדבריים
אוכל טוב ומלא
יוגה ותנועה, מדיטציה, כתיבה, תאי מסאג
מקום לנשום, להירגע ולהיות
בלי לחץ. בלי לרוץ לשום מקום. פשוט להיות - ביחד.

למי זה מתאים?
לאנשים שאוהבים אנשים, למי שרוצה להניע את הגוף והנשמה, למי שמתגעגע לשמש, ולמי שרוצה פשוט לעשות טוב לעצמו 🦋

💌 אם זה מדבר אליכם, תגיבו "אני".

באלך תאריך אחר?
ריטריט שבת 11.7 | שדות ים

מחכה לכם,
יפעת