Adva Cohen - Product Mentor and Coach

עוד סשן ייעודי לחברי וחברות הקהילה הכי וואוו העולם ניהול המוצר תיכף קורה!

אני ממש שמחה לארח את אלינה שרון גרין המקצוענית לסשן חשוב ומרתק על CI!

יחד נדבר על מה זה בכלל מחקר מתחרים, מה ההבדלים בינו לבין מחקר שוק (ידעת בכלל שיש הבדל?), איך עושים את זה נכון, קל ויסודי עם כלי ה- AI המדהימים שיש לנו היום!

מזכירה שזה סשן ייעודי לחברי וחברות הקהילה בלבד, ההרשמה מתחילה עכשיו בקהילה המהממת שלי: Product Networking Iin Good Vibes!

מה איתך? לא חלק מהקהילה שלי? מזמינה לכתוב לי בפרטי ואתקן את זה :)

הקהילה היא קהילה ייעודת למנהלי ומנהלות מוצר וא.נשי UX בלבד.

הכניסה לקהילה לוקחת איזה רגע, יש לנו רשימת המתנה של 200+ א.נשים כל הזמן, לאט לאט אגיע להכל...

אז ממש עוד רגע הסשן עם בר רחמים

פתחנו מקומות ל- 50 מקומות, כמו לכל סשן, אבל...

הביקוש היה אדיר והכפלנו את מספר המקומות!

הביקוש עדיין גדול ועל כן אפשרו עוד כמה מקומות, שכבר נחטפו.

אז... הגדלנו שוב את מספר המקומות ל-150, פי 3 מההתכווננות הראשונית!

הזום עדיין יהיה מוגבל ל- 100 מקומות סך הכל, כך שגם אם נרשמת, ממליצה להגיע בזמן כדי לתפוס מקום בזום!

מה יהיה שם? מצרפת תמונת מסך מהקהילה, בר מספרת שם בול למה יהיה שווה! מעבר לזה יהיה דיון מעניין של שתינו, מוצר vs עיצוב לחוויית משתמש מושלמת!

פרטים ולינק להרשמה מחכים בקהילה המדהימה שלי
אם משום מה היא לא אצלך ב- what'sapp אז יש פה איזה פספוס קל, מזמינה לכתוב לי ונתקן את זה 🙃

אם יש משהו ספציפי שבא לך לשמוע עליו, מזמינה לכתוב לי בפרטי!

בעוד 8 ימים זה קורה!
שמחה וממש מתרגשת לארח את בר רחמים האדירה לסשן מרתק (זה שנדחה באדיבות מלחמת אירן #278683467)!!!

עם בר יהיה סשן מיוחד ממש, כמי שמגיעה מעולמות הגיימינג, נושא חוויית המשתמש ממש קרוב לליבי ואני מבינה את החשיבות שלו בצורה עמוקה ממש, הרבה פעמים אמרתי שכל מה שאנחנו "מוכרים" זה בעצם חווייה מושלמת...

ועל כן, אני לפחות, ממש מחכה ומצפה לזה ובטוחה שיהיה סופר מרתק!!

ולא - הסשן ממש לא יהיה על גיימינג, לא הפעם לפחות 🙃

אז מה יהיה לנו שם?

אנחנו ננהל שיח פתוח, על פתרון בעיות בממשק משתמש, בדגש על זווית ספציפית - רגישות לניואנסים!
איך בעצם לעצב חווייה שלמה ולא "חלקים מפאזל"
בשיח נענה על השאלה שתמיד ניראית כמו בלתי פתירה - איך לגרום ליוזרים להתאהב במוצר שלי?

אני אביא את הזווית שלי ובר תביא את הסודות שלה
יחד אנחנו נרחש איזה קסם שיזכיר לנו שלא משנה כמה כלי ai יש שם בחוץ, ההבנה שלנו את הזווית האנושית, היא מה שמייחד אותנו כבני אדם.

אז פרטים יבשים:
מתי? 30/6 בשעה 20:00 זמן ישראל (למחרת יש לי יום הולדת, אני מזכירה פה בפולניות)
איפה? בזום כמובן
איפה נרשמים? יש לנו לינק בקהילה

זה עוד סשן ייחודי לקהילת המוצר המדהימה שלי: Product Networking in Good Vibes, ההרשמה בקהילה!

לא חלק מהקהילה? מזמינה לכתוב לי בפרטי ונדאג לשנות את זה 😉

יש לך שאלה מעניינת? רוצה לשמוע על זווית מסווימת? מזמינה לכתוב לי פה או בפרטי

כמה קולגות שאלו אותי לאיפה נעלמתי…?

היו לי חודשיים לא פשוטים, מעבר ללימודים (שהסתיימו בשעה טובה!), היו לי חודשיים של מחלות לא פשוטות, השיא הייתה דלקת בכליות.
אחריה, שאלו אותי המון חברות (היפיות במידה כזו ואחרת 🙂 ): "מה למדת ממנה?"

מסתבר שלפי האמונה הסינית כליות מתחבר לפחד, וכן - היו המון פחדים שעלו. חלק מהם קשורים ללימודים, חלק למעבר אבל חלק (ובו אתמקד) לרגע הזה ממש! מה קורה אחרי שאני חוזרת מהניתוק הזה? האם העולם מחכה רק לי? ברור שלא… אז איך זה ייראה? איך זה ירגיש? איך אני ארגיש כשאכתוב משהו והוא לא יגיע לאיש? או שיגיע אבל כבר לא אהיה רלוונטית עבור מי שיקראו את זה?

אז מה למדתי מהמחלה?
למדתי שאני צריכה לדעת לאפשר לעצמי לנוח, כן אני אמא, מפרנסת, עצמאית, סטודנטית אבל לפני הכל אני אדם, וכמו כולנו גם אני צריכה לנוח ואם אני לא אאפשר זאת לעצמי, הגוף פשוט יבעט את זה אליי חזרה

לאפשר לעצמי לבחור נכון - מה נכון עבורי ברגע הזה, אולי מחר זה ישתנה, אבל כרגע זה מה שנכון לי ועם זה עליי ללכת (או לשבת) רגע

לדאוג לעצמי - אני תמיד דואגת לכולם סביבי, לעובדים שלי, למשפחה, לחברות, אבל כל זה עלה מדרגה מאז שעברנו לפורטוגל. נהייתי אמא במשרה מלאה, עבור מי שלא ראתה את הילדים שלה הולכים צעד ראשון או אומרים מילה ראשונה (כי עבדתי מסביב לשעון) ועם 3 סבתות שאירחו אותם כמעט כל סוף שבוע, להיות איתם ועבורם 24/7 זה שינוי היסטרי! ועכשיו אני צריכה למצוא את האיזון ולדאוג לעצמי.
זנחתי כל כך הרבה הרגלים טובים ובסיסיים, כולל תזונה ואימוני בוקר, והגוף שלי שונא את זה והרי נפש בריאה בגוף בריא וזה…

לא לדאוג למה שאין באפשרותי לשנות - אני לא אוכל להאיץ בירוקרטיות, אני לא אוכל להטיס לפה את כל האהובים שלי, אני לא צריכה לדאוג לכל מה שלא בשליטתי…

להגיד שלא ידעתי את כל זה? ברור שידעתי! כל מי שהתאמנו איתי שמעו זאת ממני לפחות פעם אחת
אבל כל הדברים פשוט התנקזו לטרלול אחד גדול ואני איכשהו נכנסתי לתוך המערבולת הזו.

אבל יש עוד משהו שאני מאמינה בו: "אם הרסת, אתה יכול גם לתקן"
גם אם יצאנו מה- flow, הדבר הכי נכון זה לחזור אליו.
כי בסוף העניין הוא לא - לא ליפול,
העניין הוא לעמוד מחדש על הרגליים ולחזור לעשייה כל פעם מחדש.

אז היי, I'm Back!

יש משהו בפסח שתמיד תופס אותי.
לא הניקיונות, לא הרשימות,
אפילו לא הלחץ להספיק הכול בזמן.

אלא דווקא הרגעים הקטנים האלה,
כשאני עומדת מול מגירה פתוחה
ולא באמת יודעת אם אני מסדרת
או פשוט בוהה ותמיד קורה שם משהו,
כי תוך כדי שאני מזיזה דברים ממקום למקום
עולים גם דברים אחרים -

מחשבות ישנות, הרגלים, דברים שאני כבר לא באמת צריכה אבל איכשהו עדיין מחזיקה.

ואז אני קולטת
שזה אף פעם לא רק על הבית.

יש משהו בעונה הזו
שמבקש קצת יותר כנות.

להודות בשקט
שיש דברים שאני עדיין סוחבת
לא כי הם נכונים לי
אלא כי התרגלתי אליהם.
ואולי הניקיון הזה
הוא לא באמת על להוציא
אלא על לשים לב -

מה כבר לא מתאים
מה כבר לא משרת
ומה אפשר פשוט… להניח.

לא בטקס
לא בהחלטה גדולה
רק בשקט.

אם יש משהו אחד כזה
שאתם מרגישים שאפשר לשחרר השנה
אני סקרנית לשמוע מה הוא.

שיהיה לנו חג חירות אמיתי ושמח

רגע חוזרת לפוסט של ויז -

23 מיליארד דולר!! מספר שברור שנתעכב עליו.

אבל זה לא הסיפור של Wiz.

שומעת כבר ימים שוב ושוב שיחות על גוגל, על האקזיט, על “כן” או “לא”.

ואני מוצאת את עצמי מחזירה את השיחה למקום אחר.

כי בעיניים שלי, כמישהי שמלווה מנהלות ומנהלי מוצר,

הסיפור כאן הרבה יותר עמוק מהעסקה.

זה אחד המקרים הכי מעניינים שראיתי בשנים האחרונות

של Product Management ברמה מאוד גבוהה.

לא מושלם.

לא תאורטי.

מאוד מדויק.

כשמסתכלים רגע מתחת למכסה המנוע,

יש כאן כמה דברים ששווה לעצור עליהם.

הראשון הוא המהירות.

הרבה צוותים מדברים על time to market, time to money אבל...

בפועל, הם עדיין מחכים לרגע שבו המוצר “מוכן”.

ב-Wiz לא חיכו.

הם הבינו שהמהירות שבה אתה פוגש כאב אמיתי של לקוח

היא חלק מהמוצר עצמו.

זה לא רק ex*****on מדוייק, נכון, מהיר -

זו לפני הכל - בחירה מוצרית.

והדבר השני, שהוא גם אולי הכי משמעותי,

זה הבחירה של מה לפתור.

הרבה פעמים אני רואה ב-PM Interviews

ניסיון לפתור “בעיות יפות”.

משהו שאפשר להסביר טוב, לבנות סביבו סיפור.

אבל בשוק האמיתי זה לא מספיק.

הם הלכו על אזור שהוא כמעט משברי.

מורכב. עמוס. לא נעים.

ונתנו שם בהירות.

כשפוגעים בנקודה כזו,

לא צריך לשכנע את השוק.

הוא כבר שם.

והדבר השלישי, שמרגישים גם מרחוק,

זה החיבור בין חזון לביצוע, בצורה מעוררת השראה לדעתי.

יש הרבה צוותים עם חזון גדול.

ויש הרבה צוותים שיודעים לבצע.

הרבה יותר נדיר לראות את שני הדברים מתקיימים יחד

ועוד יותר - לאורך זמן.

אני לא מכירה את מה שקורה שם מבפנים,

אבל כן רואים את העקביות.

וזה מניסיוני - לעולם (כמעט, נו) כלל לא קורה במקרה.

מילה אישית לסיום.

אני פוגשת לא מעט מנהלות ומנהלי מוצר

שמחפשים את ה”מה נכון לעשות”.

איזו מתולוגיה, או פריים וורק לבחור

איך לענות נכון

איך זה אמור להיראות.

והאמת היא, שברגעים המשמעותיים

זה הרבה פחות על הבחירה הנכונה

והרבה יותר על היכולת לא למצמץ.

גם כשיש רעש,

גם כשיש לחץ,

גם כשיש הצעות מאוד מפתות על השולחן.

הסיפור של אסף רפפורט והצוות שלו

הוא תזכורת טובה לזה.

זה גם מה מה לבנות

אבל חשוב מכך- זה איך מחזיקים כיוון לאורך הדרך.

מסקרן אותי לשמוע את דעתך, פה או בפרטי...

בתמונה - הפיגמה שאני הכי נהנית להתעכב עליה בימים אלה...

לפעמים הדבר הכי מוצרי שאפשר לעשות
הוא לעצור.

בשבוע הבא הייתי אמורה לקיים את סדנת ה Storytelling לראיונות.
והחלטתי לדחות אותה.

אתמול חזרתי ללימודים.

מצאתי את עצמי שוב בצד השני של השולחן.
רושמת מהר.
מנסה להבין.
שואלת את עצמי אם פספסתי משהו.

ובדרך הביתה הרגשתי את זה בגוף.
את ההצפה השקטה שמגיעה כשיש הרבה דברים טובים
אבל גם הרבה עומס.

בין עבודה, ליווי מועמדים, החיים עצמם, משימות והתחייבויות
יש רגע שבו אפשר טכנית להחזיק הכול.
אבל לא באמת בנוכחות מלאה.

ואם יש משהו שאני לא מוכנה לעשות
זה ללמד Storytelling בלי נוכחות מלאה.

כי Storytelling טוב לא מתחיל בטכניקה.
הוא מתחיל בבהירות.
ביכולת לעצור רגע בתוך סיפור ולא למהר לשורה התחתונה.

אני אומרת למועמדים כל הזמן
בראיון מרגישים הכול.
מרגישים כשמישהו לחוץ.
מרגישים כשהוא מנסה להספיק יותר מדי.
ומרגישים כשהוא באמת מחובר למה שהוא מספר.

אז אני בוחרת ליישם את אותו עיקרון על עצמי.

סדנת ה Storytelling שתוכננה לשבוע הבא תידחה למועד חדש שאעדכן בקרוב.
אני רוצה להגיע אליה מדויקת. רגועה. נוכחת.

לפעמים Product Leadership זה גם לדעת להגיד
לא עכשיו.

אם תכננת להצטרף, תודה על הסבלנות.
ואם זה פוגש אותך במקום דומה של עומס והצפה
אולי זו תזכורת עדינה שגם לעצור זו החלטה מקצועית

נפלתי לטרנד.

כן, זה עם
“Create caricature of me and my job based on everything you know about me”.

אמרתי לעצמי שאני רק “בודקת”.
שזה נטו סקרנות.
ברור.

יצא איור חמוד.
קצת יותר רגועה ממני במציאות
קצת פחות קפה ביד
אבל בגדול זיהה את הטיפוס.

ואז קלטתי למה זה הצחיק אותי באמת.

כי גם בטרנדים
וגם בעבודה שלי
אני תמיד בודקת
מה קורה רגע מתחת לפני השטח.

כולם רואים איור.
אני ישר חושבת
אוקיי, אבל איך הוא הגיע למסקנה הזו
ומה הוא פספס בדרך.

וזה פחות או יותר גם פרודקט סנס.

לא הקישוט
לא התשובה היפה
אלא הדרך שבה הראש עובד
מה שואלים לפני שקופצים
ואיך מחזיקים אי ודאות בלי להיבהל.

אז כן, נפלתי לטרנד.
ובין לבין
ביום שלישי הקרוב
אני מעבירה סדנת פרודקט סנס
לאנשים שרוצים להרגיש יותר בטוחים בדרך שבה הם חושבים בקול
בין אם זה הראיון הראשון שלהם
ובין אם כבר ישבו מול מראיינים בעבר.

בלי איורים
אבל עם הרבה מקום לתרגול!
וגם לטעויות, שאלות
וחשיבה אמיתית.

אם זה מסקרן אותך
שמה לינק בתגובה הראשונה ומזמינה לכתוב לי בפרטי

החורף בפורטוגל הפתיע אותי.
לא הקור עצמו
אלא זה שהוא נכנס פנימה.

הקירות קרים
הבגדים לא באמת מתייבשים
והשמיים לפעמים נמוכים
כאילו מישהו הניח עליהם שמיכה אפורה.

מבחוץ הכול ירוק ויפה
גלויות של שקט
ובפנים
יש ימים שאני מתגעגעת לשמש בצורה לא פרופורציונלית.

זה לא חורף של דרמה
זה חורף שמאט אותך בלי לבקש רשות.
כזה שמכריח להישאר רגע
להדליק אור
ולחפש חום בדרכים אחרות.

ויש בזה משהו טוב.
לא כזה שצועק השראה
אלא כזה שלוחש.

ללמוד להיות עדינה עם הקצב שלי
להבין שלא כל יום צריך לפרוח
שיש עונות שהן רק הכנה
רק שורשים.

אולי האביב לא מתחיל בחוץ
אלא ברגע שבו מפסיקים להילחם במזג האוויר
ומסכימים להיות בדיוק איפה שאנחנו.

אם החורף הזה פוגש גם אותך
אולי הוא לא כאן כדי לעצור
אלא כדי להכין משהו שעדיין לא רואים.

בתמונה - מתחממת ממש על הקמין עם כוס שוקו חם, מזל שיש קמין (ומזל שיש מייבש 🤭)

בשבוע האחרון חזר אליי אותו משפט, מכמה כיוונים שונים.

מועמד אחד כתב לי:
“תיאמו לי ראיון Product Sense לשבוע הבא... עוד לא היה עשיתי כאלה ואני לא באמת יודע למה לצפות”.

ומועמדת אחרת אמרה:
“הייתי כבר בכמה ראיונות. אני יודעת לענות, אבל משהו לא עובר”.

שני המשפטים האלה נשמעים שונים.
אבל מבחינתי הם יושבים על אותו פער בדיוק.

ב־ Product Sense לא בודקים אם כבר היית בראיון.
בודקים איך אתה חושב כשאין לך תשובה מוכנה.

מי שעוד לא עשה ראיון Product Sense
צריך להבין מה בכלל מצופה ממנו,
איך נראה מבנה של תשובה,
ואיך לא ללכת לאיבוד מרוב אפשרויות.

ומי שכבר היה בראיונות
מגלה לפעמים שהניסיון דווקא מבלבל.
שהוא מגיע מוכן מדי,
ועונה מהר מדי,
במקום לעצור ולהראות שיקול דעת מוצרי.

בסדנת Product Sense שאני מקיימת בשבוע הבא
אנחנו עובדים בדיוק על המקום הזה.

עם שאלות אמיתיות.
עם דוגמאות חיות.
עם תרגול משותף בקבוצה קטנה,
שמאפשר גם למי שזו הפעם הראשונה
וגם למי שכבר היה שם
להבין איך נראה Product Sense טוב בראיון.

בלי נוסחאות.
בלי שינון.
עם הרבה דיוק ובהירות.

📅 Product Sense for Interviews
10.02 | 19:00 | Zoom
עלות: 325₪

אם אתה מתלבט אם זה רלוונטי לך
אם את לא בטוחה איפה את על הסקאלה
אפשר לכתוב לי בפרטי
או לשאול כאן בתגובות.